הדי.ג'יי שהתחיל בגיל 14

את רגע ההארה הגדול הראשון שלו כדי.ג'יי חווה רועי אשכנזי כבר בגיל 19. זה היה בבר התל אביבי "שלוותא", כשהבין במהלך מסיבה בה תקלט שהפך באופן רשמי את התחביב למקצוע, וניגן במקום שלפחות מבחינה חוקית ולצרכי בילוי - לא יכול להכניס אותו אל בין כותליו.

"בגיל 19, כאורח עוד לא יכולתי להכנס לשם", הוא מספר היום, כשהוא משוחרר טרי בן 21. "בפעם הראשונה שאתה מנגן במועדון אתה גם לא יודע מה לנגן ומה אנשים אוהבים. ואז כשניגנתי וראיתי שכולם באוויר, שמחים ומרימים, אמרתי לעצמי שלפעמים טוב לקפוץ למים העמוקים. פשוט תן עבודה, תעשה מה שאתה יודע ותגיע רחוק. זה מטורף".

נדיר לראות אדם בגילו כל כך ממוקד מבחינה מקצועית ושאיפתית. עבור אשכנזי, ששם הבמה שלו הוא "Roy ash", מדובר בתוצאת רגע מכונן אחר שקרה כשהיה בן 13, בו נחשף בפעם הראשונה לעולם המוזיקה האלקטרונית. דבר שהביא אותו לקחת קורס קיץ במכללת BPM כבר בגיל 14. מיותר לציין שהוא היה הכי צעיר בכיתה. "הגעתי לשם דרך חבר מבית הספר", הוא מספר. "באתי בלי רקע מוזיקלי. מה שקרה זה שראיתי סרטון מפסטיבל טומורלנד ב-2012, של די.ג'יי שממש מחזיק את הקהל. ראיתי את זה ואמרתי 'זה המקצוע שלי לחיים'. הייתה לי צמרמורת בכל הגוף. זו בדיוק היתה השנה שה-EDM פרץ בה והערצתי את טייסטו, אביצ'י, סווידיש האוס מאפיה, שמות כאלה. תמיד הייתה לי אהבה למוזיקה והייתי הכי מעודכן, חברים היו מבקשים מני המלצות למוזיקה. זה היה תחביב, לא ידעתי שזה יהפוך מקצוע שאעבוד בו ביומיום.

משם באמת התחלתי ללמוד את זה. לקחתי קורס של חודש בתוכנת "'קיו בייס', כי רציתי ליצור מוזיקה משלי", הוא מספר. "המרצים היו ממש סבבה, יכולנו להיות באולפן לבד והם גם נתנו לנו ייעוץ בטלפון, אם היינו מבקשים לדבר איתם בשביל טיפים. אני עדיין בקשר עם המרצים שלי מאז. הרגשתי שזה בית, שזו המשפחה שלי למוזיקה. ידעתי שגם כשאסיים את הלימודים הם יתמכו בי".

לא הרגיש לך מוזר ללכת ללמוד בחופש הגדול?

"זה היה קצת מוזר בהתחלה, אבל זה קורס של חודש. הוא לא תופס לך את כל החופש. הלכתי אליו עם חבר והוא גם התקיים פעמיים בשבוע. חוץ מזה, אתה לא באמת מרגיש שהלך לך החופש כשאתה לומד משהו שכיף לך ללמוד ושאתה אוהב אותו. אתה לא מרגיש שלא בא לך ללכת. הכרתי שם גם חברים בני 16, 18. זה היה קורס מעניין".

משם המשיך בגיל 18 לקורסים בהפקה מוזיקלית, ובין לבין התחיל לתקלט במסיבות פרטיות, לצבור ניסיון ולבנות שם. "בגיל 18 התחלתי יותר להשקיע בזה ונכנסתי יותר אל עולם המוזיקה. זה באמת עולם, אתה לא סתם אומר 'אני רוצה להיות די.ג'יי'. יש הרבה ללמוד. התחלתי לעבוד בשיתוף עולה עם די.ג'יי איתי גאלו, הייתי איתו באירועים הכי שווים. עד גיל 20 ניגנתי במקומות כמו שלוותא, הלייט האוס, מרתון תל אביב. בהמשך עשיתי גם מסיבות פרטיות. אני מנגן גם במסיבות לבני 40 או 50 פלוס. כל קהל הוא שונה ותמיד משמח אותי לדעת שלא משנה מה אנגן, הם ירקדו וישמחו.

"עכשיו אני לומד הפקה אלקטרונית, שזה מסלול שאנחנו לומדים בו סאונד, שתי תוכנות עריכה וגם איך איך להצליח בתעשייה, איך לשווק ולמתג את עצמך, איך לדבר עם לייבלים. בוא נגיד שאתה לבד בעולם הזה, כי אתה גם צריך ליצור את המוזיקה שלך ואחרי זה אתה צריך לשווק ולמתג אותה. והם נותנים לך את הכלים הפרקטיים. המכללה באמת פתחה לי את העולם הזה. לא ידעתי שהוא כל כך מורכב".

אתה חושב שיש לך יתרון על יתר בני גילך, כי כבר כטינאייג'ר התחלת ללמוד לקראת מה שהוא עכשיו המקצוע שלך?

"בכל הקורסים שלקחתי הייתי הכי צעיר ואני חושב שיש לי יותר ידע בגלל זה. זה מקצוע שאתה צריך להשקיע בו זמן, ואם אתה מתחיל להשקיע בו מוקדם יש מצב שבגיך לא מבוגר תגיע למקום גבוה. כשעוד הייתי בבית הספר הייתי מציע את עצמי לנגן במסיבות פרטיות כאלה בבתים, לא משהו מיוחד. כשאנשים רצו להרים מסיבה הייתי אומר להם 'אני די.ג'יי'. מביא פלטה, מביא שני רמקולים ומנגן. כי אם אתה לא דוחף את עצמך בבית ספר אף אחד לא יקח אותך. גם עכשיו צריך תמיד לדחוף".

•הדי.ג'ייז הכי טובים בעולם

מי המודלים הישראליים של הצלחה בחו"ל שאתה שואף להצליח כמוהם?

"מבין הישראלים יש את סקאזי, אינפקטד מאשרום וויני ויצ'י. הם אמנם לא מנגנים בסגנון שלי, אבל אלה המודלים שלי. אני קודם כל רוצה לנגן מוזיקה מקורית משלי ולהגיע לחו"ל. עשיתי כבר לא מעט, אבל יש לי עוד יעדים לכבוש".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו