"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אלבום הופעה של להקה שלא מצטיינת בהופעות

אלבום ההופעה ברויאל אלברט הול של הלהקה הבריטית ארקטיק מאנקיז הוא לא רע אבל גם לא משנה חיים • אפשר להודות באמת: ארקטיק מאנקיז אף פעם לא היתה חזקה במיוחד בהופעות • ביקורת

,עודכן
צילום: יחצ // ארקטיק מאנקיז בהופעה

איפשהו במהלך המשבר החמור ביותר שידע שוק ההופעות העולמי, החליטההלהקה הבריטית ארקטיק מאנקיזלשחרר אלבום הופעה חיה, שהוקלט ביוני 2018 מול קהל חי, משולהב, ובעיקר לא כפוף לאילוצי ריחוק חברתי.

20 שירים מכילה ההופעה הזו, משלל תקופות בקריירה של ההרכב המצליח. ההופעה הוקלטה ממש עם צאתו של האלבום"Tranquility Base Hotel & Casino",אבל השירים מתוך האלבום לא תופסים חלק נרחב מדי מרשימת השירים בהופעה, וטוב שכך. קהל בהופעות חיות מגיב יותר לקלאסיקות וללהיטים הגדולים. בנוסף, מדובר באלבום שהפסנתר דומיננטי בו, הוא ג'אזי במהותו ורגוע מאוד. זה לא חומר שעושה הופעה חיה מרגשת במיוחד. לכן היתה זו החלטה נבונה של הלהקה להגיש לקהל שלה בופה ממיטב התקופות שלה, בעיקר אלה הקצביות יותר.

לפני הכל צריך להגיד: ארקטיק מאנקיז אף פעם לא היתה להקת לייב סוחפת מדי. בניגוד לחברותיה לתחום, הפורטה שלה תמיד היה בטקסטים המדויקים, המתחכמים והפוצעים בקצוות. במעבר לבמה, משהו נשאר באיזורי הכמעט. זה לא שהם מופיעים רע, חלילה. כותב שורות אלה זכה לראות אותם בהופעה ובהחלט יצא מרוצה. אבל, וזאת יגיד לכם כל מי שהופעות חיות עבורו הן חמצן, הופעה טובה היא חוויה קולקטיבית לפעמים משנה חיים. כן, עד כדי כך. והמאנקיז, מה לעשות, אף פעם לא היו ממש חזקים בכך.



הסולן אלכס טרנר לא נמנה עם גדולי המתקשרים עם הקהל. למעשה, רק בשיר החמישי בהופעה, הוא נזכר לפנות למעריצים (שעשו לא מעט כדי להשתחל לאולם הלונדוני, שכן היה מדובר בהופעה נדירה לצורכי איסוף תרומות). גם כשהוא עושה זאת, מדובר בלא יותר מ"שלום" לקוני. בשאר הזמן מדובר ברצף שירים, מבוצעים היטב אמנם, אך בלי ערך מוסף שהופעה חיה אמורה לספק.

השירים שמתקבלים באופן הטוב ביותר הם "Brainstorm" , "Do I Wanna Know?" וכמובן "I Bet You look Good on the Dancefloor". כלומר, השירים הסופר מהירים ובועטים של ההרכב מתחילת הדרך, או לחילופין להיטי הענק המיינסטרימים.

הערב מסתיים ב-"R U MINE?", עוד המנון רוק שנהיה עצום כשהלהקה הפכה לכזו ב־2013. בסך הכל לא מדובר בהופעה רעה, בטח בימים אלה, אבל קשה להגיד שהיא מהווה תחליף לדבר האמיתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר