"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נא להכיר: טוהר גדסי, אחיינית של

היא בת 25, האחיינית של אבנר גדסי והבת של יאיר גדסי, גם הוא מוזיקאי, ועכשיו היא מוציאה סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה, שאותו כתבה והלחינה • "עד גיל 12 היינו חרדים אז לא העזתי לשיר אבל אבא שלי מעולם לא אסר עלי את זה", היא אומרת

,עודכן
צילום: זהר רון // "אולי יהיה שיתוף פעולה עם אבנר ואבא". טוהר גדסי

לטוהר גדסי (25) יש ייחוס משפחתי מרשים: היא האחיינית שלאבנר גדסיוהבת של יאיר גדסי, גם הוא מוזיקאי. עכשיו היא מוציאה סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה, "רחוק מהעיר", שאותו כתבה והלחינה.

"ההורים שלי חזרו בתשובה כשהייתי ילדה", מספר גדסי את סיפור חייה יוצא הדופן. "עברנו משכונת התקווה בתל אביב ליישוב החרדי אלעד. תמיד היינו שונים בנוף. אבא שלי עם השמלות מתימן ואמא שלי עם המטפחות הצבעוניות בלטו בתוך הנוף החרדי השחור־לבן. אחר כך בהדרגה ההורים שלי הגיעו לאיזון. עכשיו אנחנו בית פתוח, באמצע, בית זורם ומכיל. לא חרדים אבל כן דתיים. קצת ברסלב, קצת חסידות, בלי תקנון.

"אני יצאתי לחפש את עצמי בגיל ההתבגרות. היתה תקופה שהייתי חילונית, אבל תמיד ידעתי שאני רוצה למצוא את דרך האמצע. בעלי בא ממשפחה דתית לאומית משילה, הוריו עלו מאמריקה, והיום אנחנו גרים היום במושב אשתאול שיש בו חילונים ודתיים. הכל מהכל. אנחנו שומרים שבת וכשרות, בעלי הולך לפעמים לבית הכנסת, אבל חשוב לנו שהכל יבוא מאהבה. זה מה שאנחנו מלמדים את הילדים שלנו, בן 3 ובת 11 חודשים".



גדלת בבית מוזיקלי. מתי הבנת שזה מה שאת רוצה לעשות?

"בגלל שהיינו חרדים כשהייתי ילדה ונערה, האחים שלי היו שרים עם אבא שלי בכל האירועים - ואני הייתי נחבאת אל הכלים. שמעתי בבית מוזיקת עולם מכל הסוגים. שמענו עידן רייכל, אסף אבידן ומוזיקה תימנית. נגנים היו באים אלינו ועושים חאפלות, ערבי מוזיקה ופיוטים - ואני שתקתי. זה לא שאמרו לי שזה אסור, אבל בתוכי הרגשתי שזה לא בסדר.

"בבת מצווה שלי כתבתי לי שיר והקלטתי אותו. אז גם הבנתי שיש לי קול יפה, וגם הסביבה הבינה. בעקבות זאת התחלתי ללמוד לנגן על גיטרה ועל פסנתר ושרתי בכל מקום אפשרי. לא אסרו אצלנו בבית על שירת נשים. אבא שלי אף פעם לא אמר לי לא לשיר. בשכונה עצמה זה היה מוזר שאישה תשיר, אבל לא במשפחה שלי. את בעלי הכרתי דרך המוזיקה כי הוא מוזיקאי, נגן סקסופון. הוא משתתף איתי בקליפ ושותף בכל המוזיקה שלי. אנחנו עושים הכל יחד. את השיר כתבתי והלחנתי בעצמי, אבל הוא המוזיקאי הרשמי שמדייק לי את הדברים".

את מתייעצת עם הדוד המפורסם שלך?

"במשפחה מאוד מפרגנים לי. יכול להיות שנעשה גם שיתוף פעולה עם אבא שלי ודוד שלי. כבר הציעו לנו מפיקים מוזיקליים כששמעו על הקשר המשפחתי. אולי אחרי הקורונה זה יקרה".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר