ארקדי דוכין: "הזיכרון שלנו חמקמק"
המוזיקאי הוותיק נתקל בטקסט כואב שכתב יואב גינאי ב"ישראל היום" על היחס המחפיר לניצולי השואה - והחליט להלחין אותו • האזינו ל"השורד האחרון"
"אני הוא השורד האחרון אז תסתכלו לי בעיניים, האחרון שעוד מעיד בגוף ראשון וגם זוכר כל פרט. אני הוא השורד האחרון מביט עכשיו אל השמיים. כל אחיותיי וכל אחיי כבר נפרדו, התמוססו לאט. אני האחרון ואחריי - תראו, הכל יהיה רגוע. לא תצטרכו יותר לדאוג איך אני חי ומה שלומי בכלל. כל הטקסים יהיו יפים הרבה יותר ויימשכו שבוע. הנאומים יהיו דוקרים יותר ואש תמיד תמריא אל על. קול הצפירה ירעיד מתוך הלב לדומייה של דקתיים, ברדיו ישדרו 'העיירה בוערת' וקדיש כללי, הטקס יתקצר בשש דקות, פחות נאום אחד או שניים, כי לא יהיה כבר אף אחד לומר דבר מה בשם הניצולים".
את המילים הללו כתב יואב גינאי בטקסט שהתפרסם ב"ישראל היום" ביום השואה בשנה שעברה, תחת הכותרת "השורד האחרון". את השיר הזה, שיש לו עוד כמה וכמה בתים, כתב בעקבות גל של כתבות באמצעי המדיה השונים שבהם דווח על שורדי שואה שנאבקים בעוני ושהגיעו לפת לחם.
"השיא היה דיווח על טקס מפואר בהשתתפות מנהיגי העולם שנערך בירושלים ביום השואה הבינלאומי לציון שחרור אושוויץ", אומר גינאי. "בתקשורת דווח כי לא נמצא מקום פנוי לניצולי השואה עצמם. השיר נולד כזעקה אל מול היחס המחפיר לשורדי השואה החיים בתוכנו. קיוויתי שנוכל לשנות במשהו את מצבם של הנשים והגברים האלה. אין לנו עוד הרבה זמן לכך".
המוזיקאי ארקדי דוכין נחשף לטקסט הכואב, והוא השפיע עליו עמוקות. הוא החליט להלחין את המילים וניגש להקליט סקיצה מוזיקלית. במשך שנה שלמה נותרה הסקיצה במגירה. ואז, לפני כמה ימים, החליט דוכין להוציא את השיר מהמגירה ולשחרר אותו לעולם. היום, ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ייצא השיר לתחנות הרדיו ולמדיה.
גינאי מספר על שיחת הטלפון שקיבל מדוכין. "ארקדי הוא אחד המוזיקאים הנפלאים שלנו, שתמיד מרגש אותי ביכולות הווירטואוזיות שלו להלחין טקסטים. הוא קרא את הטור המחורז שכתבתי במדור הדעות של 'ישראל היום', התקשר אלי כולו נרגש מהמילים, וביקש את רשותי להלחין אותו. מובן שהסכמתי. כשהוא שלח לי את השיר המולחן - הצטמררתי. הוא העניק למילים עומק והדהד אותן בקולו ובכישרונו הגדול".טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו