כשאדל שחררה לפני כחודש את הסינגל "Easy on Me" - הסנונית הראשונה שבישרה את בואו של אלבומה החדש "30" - הדעות עליו היו חלוקות. היו מי שראו בו שיר אדלי קלאסי, בקטע טוב. בלדת פסנתר שנותנת לקולה הגדול והמוכר של הזמרת להוביל, עם פזמון קליט ומלא פאתוס. מנגד, היו מי שסלדו ממנו בדיוק מאותן סיבות. עבורם היה מדובר בעוד מהמוכר, הקיים והבטוח ששמענו כבר באלבומים הקודמים. עוד קיטש בסגנון "Hello". אפילו הקליפ של השיר החדש צולם באותו בית כמו להיט הענק ההוא.
תחושת הרפטטיביות הפכה צורמת עוד יותר כשאדל סיפרה בראיונות מהעת האחרונה על שינויים גדולים בחייה: הגירושים מבעלה סיימון קונקי, הירידה המשמעותית במשקלה, ההתמכרות לכושר, ונטייתה לשתות יותר מדי יין בעקבות הקורונה והמשבר האישי. "שאננות היא דבר גרוע", שרה הכוכבת הבריטית באחד משירי אלבומה החדש. ואכן, רבים חשבו כי לא ייתכן שכל הדרמות בחייה יתורגמו לאלבום שמשאיר אותה באותו מקום.
באדיבות yes
אז אם יש דבר אחד בטוח שאפשר להגיד על האלבום "30" הוא שבהחלט לא מדובר בדריכה במקום. למעשה, השיר "Easy on Me" לא מייצג אותו כלל. אם כבר, זה נראה כמו איזשהו ניסיון של אדל להקל על הקהל בקבלת האלבום החדש, הרביעי במספר, שהוא אסופת השירים המעניינת, הטובה, הנועזת והמגוונת ביותר שהוציאה עד כה, בעשור וחצי של פעילות. זה לא שאדל התחילה פתאום לשיר בקול חרוך ולעשות מטאל. זה פשוט שאת השטאנצים המוכרים שלה - שירי אהבה, געגוע וכאב - היא מגישה כעת ממקום נקי, מקורי וכואב יותר מאי פעם, ובוחרת בשלל סגנונות כדי לתקשר את הייסורים שלה.
זה מתחיל ב"Strangers by Nature" שנפתח במילים "אני אקח פרחים לבית הקברות של הלב שלי". כבר מההתחלה אדל מעמתת אותנו עם המשבר האישי שלה, שמלווה את כל האלבום הזה ברוחו. "My Little Love" הג'אזי הוא דיאלוג בינה לבין בנה בן ה־9, אנג'לו. "אמא מרגישה רגשות גדולים לאחרונה", היא אומרת בו. "מרגישה מבולבלת, כאילו אני לא לגמרי יודעת מה אני עושה. רציתי שיהיה לך את כל מה שלא היה לי. אני כל כך מצטערת על מה שעשיתי". בשלב מסוים הופך השיר הלא־להיטי בעליל הזה לסשן פסיכולוגי. "אני אוהבת להיות לבד, תמיד העדפתי להיות לבד מאשר להיות עם אנשים. אני רוצה לצפות בטלוויזיה בבית, להישאר בטרנינג שלי". אדל אפילו בוכה כאן, וזה נשמע אותנטי לחלוטין.
יש באלבום הזה שורות כמו "כל מה שאני עושה זה לדמם לתוך מישהו אחר". יש בו גם שיר פולקי מלווה בגיטרה אקוסטית כמו "Can I get It", והבזקים של איימי וויינהאוס בשירים כמו "Cry Your Heart Out" ו"Woman Like Me". על "Oh My God", קטע סול עם פזמון ממכר, אפשר להמר כבר כסינגל הבא. "I Drink Wine" הוא שיר מעולה ואלטון־ג'וני מאוד, שעוסק בחיבתה לאלכוהול ב"זמנים משוגעים כאלה".
עוד טרם צאתו, "30" היה אירוע גדול. אדל קידמה אותו בשני ראיונות שער למגזין "ווג" הבריטי והאמריקני, ובראיון חשוף אצל אופרה ווינפרי. האלבום שבר שיאי הזמנה מראש, ואפילו עיכב את הדפסת תקליטי הוויניל של אד שירן, אבבא, טיילור סוויפט וקולדפליי בגלל כמות ההזמנות. הבשורות הטובות הן שהאלבום הזה היה ראוי לכל ההייפ. הוא בהחלט סיפק את הסחורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו