עשור למותה של איימי וויינהאוס: האם היא הייתה יכולה להצליח היום?

ב־23 ביולי 2011 הלכה לעולמה איימי וויינהאוס, והותירה אחריה עשרות אלפי מעריצים שבורי לב. בימים שלאחר מותה הטראגי בגיל 27 הגיע קהל רב של צעירים אל רובע קמדן הלונדוני, שם התגוררה, לחלוק לה כבוד אחרון. ממש כמו בחייה, גם מותה לווה בסיקור תקשורתי כבד, ואת השטח הקיפו עשרות צלמי פפארצי. תחת שמש בריטית קופחת נבנו להם במקום "מקדשים" קטנים, לזכר מי שהייתה יותר מכוכבת פופ או אייקון תרבות. היא הייתה קול של דור.

אמנם היה מדובר בכרוניקה של מוות ידוע, אבל עם השנים הלכו והצטברו העדויות והסיפורים המצמררים אודות ימיה האחרונים. הפעם האחרונה שבה יצאה הזמרת מגמילה הייתה באביב 2011. לא ברור כמה היא עצמה רצתה בכך, אבל הצוות שהקיף אותה היה נחוש בדעתו להשיב למסלול את התרנגולת מטילת ביצי הזהב. בתכנון היה שיר שהייתה אמורה לבצע לסרט ג'יימס בונד "קוואנטום של נחמה" (שלא יצא לפועל), וסיבוב הופעות עם 12 תאריכים באירופה. כדי לעבור את סיבוב ההופעות הזה בשלום, איימי - שיצאה מגמילה שבועות בודדים קודם לכן - המירה את הסמים באלכוהול.

במאמר שכתבה לפני מספר חודשים לעיתון "הסאן", חשפה חברתה משכבר הימים, טיילר ג'יימס, כמה פרטים מטרידים מאוד מאותו סיבוב הופעות. "ביום ההופעה הראשונה, שומרי הראש שלה הרימו את איימי מהספה", כתבה, לאחר שסיפרה כי הכוכבת לא הפסיקה לשתות במשך חמישה ימים. "הם התבקשו להעלות אותה למכונית. היא הייתה חצי מחוסרת הכרה. ישבתי לידה וחשבתי 'זה כל כך לא בסדר'. היא הייתה כל כך מבולבלת וחלשה. המאבטחים נאלצו לעזור לה לעלות על המטוס. הם סייעו לה לעלות במדרגות".

ההופעה בבלגרד נחשבה לאסון. איימי הייתה שתויה לחלוטין ולא במצב להופיע מול קהל של 20 אלף איש. היא התנדנדה על הבמה, שכחה את המילים לשיריה וגורשה בקריאות בוז מהבמה. 11 התאריכים הנוספים בסיבוב ההופעות ההוא בוטלו.

את הימים הבאים בילתה הזמרת בביתה המוזנח שבקמדן, בעיקר בשתייה. היא נפגשה עם הרופאה שלה ביום לפני מותה, וסיפרה לה שחזרה לשתות. על פי עדות הרופאה, איימי אמרה בשיחה שאינה רוצה למות.

בשעות הערב של ה־22 ביולי ישבה איימי עם שומר הראש שלה, אנדרו מוריס, והציגה לו סרטונים שלה בלפטופ. "וואו, אני יודעת לשיר", אמרה לו, לפי עדותו, ברגע של פרגון עצמי. "ברור שאת יודעת", ענה לה. בצהרי היום שלמחרת, לאחר שהוטרד מהשקט ששרר בחדרה במשך שעות כה ארוכות, מצא אותה מוריס כשהיא אינה בין החיים. סיבת מותה הרשמית הייתה הרעלת אלכוהול. כמות האלכוהול בדמה בעת מותה עמדה על 416 אחוז.

רבים ניסו לתהות מה היה עולה בגורלה של וויינהאוס לו הייתה מצליחה להתנקות ולהשיב את חייה למסלולם. האמת היא שלא בטוח שהיא הייתה מצליחה כמו בתחילת דרכה. בסופו של דבר, וויינהאוס מתה שש שנים לאחר צאתו של "Back to Black" האלבום שהפך אותה לסופרסטארית. אופנות הן דבר משתנה, ומולה קמו מתחרות שהושפעו ממנה, עם קולות גדולים והרבה יותר אמביציה, כמו אדל.

זה לא מקרי שווינהאוס הייתה האחרונה להיכנס למועדון ה־27 המפוקפק, לצד אגדות כמו ג'ימי הנדריקס, ג'ים מוריסון, ג'ניס ג'ופלין או קורט קוביין - כולם הלכו לעולמם בגיל הצעיר הזה. עבור מוזיקאים רבים, מותה היווה סימן אזהרה לכל כוכב וכוכבת עולים. נראה שכל הזמרות שימלאו את מקומה בשנים שאחרי ויהפכו לשמות החמים במוזיקה העולמית, מאדל דרך לנה דל ריי ועד טיילור סוויפט ובילי אייליש - בחרו סגנון חיים אחר. הרס עצמי הוא כבר לא דבר מתקבל על הדעת.

אחרי ווינהאוס צמח בארה"ב ובבריטניה דור חדש של מוזיקאים. לרובם תדמית ממורקת. גם מי שבכל זאת פלירטט עם שדים, כמו, למשל, מיילי סיירוס, לא עשה זאת מספיק קרוב לקצה.
בעולם מקצועי שבו התדמית וההופעה הן אלה שמגדירות הצלחה של אמן, אין עוד מקום לקלישאת כוכב הרוק הבעייתי, שחייו הולכים ונחרבים אל מול כל העולם. אולי זו המורשת האמיתית של איימי ויינהאוס.