כשאנחנו שומעים שיר מפורסם, אנחנו נוטים לקשר אותו מייד עם הזמר ששר אותו במקור – אלא שלעתים, הזמרים שהוציאו את השירים לא היו אלה שעבורם הם נכתבו. הנה כמה דוגמאות ללהיטי ענק ש"פוספסו" על ידי אמנים מסוימים, ואמנים אחרים זכו איתם להצלחה.
“Baby One More Time...”
את "Baby One More Time..." (כך במקור, עם שלוש נקודות במקום "Hit Me") כתב המפיק השוודי מקס מרטין, שאחראי ל-31 שירים שהיו במקום הראשון במצעד האמריקאי של מגזין בילבורד במשך השנים. במקור הוא הציע אותו ללהקת הבנים האמריקאית באקסטריט בויז – אך הם דחו אותו. אותו סיפור חזר על עצמו גם מול להקת הבנות האמריקאית TLC ולהקת הבנים הבריטית פייב.
רק אחרי כל הדחיות הללו הוא הציע אותו ב-1998 לבריטני ספירס, בחורה בת 16.5 שניסתה להתחיל קריירה, אך רוב הלייבלים הגדולים לא האמינו שתוכל להצליח לבדה. היא טענה כי מייד זיהתה שמדובר בלהיט שמחכה להתפוצץ – וזה אכן מה שקרה, והזניק את הקריירה שלה.
“Toxic”
להיט נוסף של בריטני שלא נכתב עבורה – אם כי כאן הסיפור מעט שונה: ב-2003 בריטני כבר היתה מפורסמת בכל העולם – אך הכותבים של Toxic ניסו בכלל לכתוב שיר עבור ג’אנט ג’קסון. מסיבה לא ברורה, הם מעולם לא שלחו את השיר אליה, אלא דווקא לכוכבת מהצד השני של הגלובוס – קיילי מינוג האוסטרלית. לדבריה, היא אפילו לא האזינה לכל השיר, ופסלה אותו על בסיס כמה שניות בלבד.
ספירס דווקא אימצה אותו בחום, והפכה אותו ללהיט שאנחנו מכירים היום. מינוג, מצידה, אמרה בראיונות כי היא לא מתוסכלת מכך שהלהיט לא נרשם על שמה, והשוותה זאת לדג שבורח מהידיים – כלומר, תרחיש שקורה, אבל מי שיש לו דגים אחרים פשוט לא מקדיש לו תשומת לב.
“Umbrella”
הלהיט הגדול של ריהאנה עבר מסלול כמעט הפוך, עם אותם שמות שנתקלנו בהם לפני פסקה אחת. השיר הזה נוצר בינואר 2007 ונשלח במקור ל-Jive, הלייבל של בריטני, מכיוון שיוצריו חשבו שיתאים לה (אחד מהם, כריסטופר סטיוארט, אף עבד איתה ע "Me Against the Music”) – אלא שג’ייב דחתה אותו בלי להשמיע אותו לספירס, בטענה שיש להם כבר יותר מדי הצעות לשירים לאלבומה החמישי.
היוצרים החליטו להציע את השיר לכמה לייבלים אחרים במקביל. הראשון שרצה את השיר היה טאיו קרוז – אך הלייבל שלו סירב להוציא את השיר.
בשלב הזה התפתחה סביב השיר מלחמה מאחורי הקלעים: היוצרים שלו רצו מאוד שמרי ג’יי בלייג’ תשיר אותו – אך אנטוניו ריד, ידידו של סטיוארט שניהל את הלייבל של ריהאנה, שלח את השיר אליה, והיא התאהבה בו מייד. היוצרים דרשו להמתין לתגובתה של בלייג’, אך היא היתה עסוקה בטקס הגראמי המתקרב, ולבסוף ריד הצליח לחתום עם היוצרים על עסקה לפיה הם יבטלו את התחייבותם לשמור אותו לבלייג’, והוא הוענק לריהאנהף יצא בחודש מרץ והפך ללהיט הראשון שלה.
"Telephone"
לא חשוב מה היה קורה, אי אפשר לקחת את השיר הזה מליידי גאגא – אחרי הכל, היא כתבה אותו. אבל בהתחלה היא שלחה אותו לבריטני ב-2008, וספירס ויתרה עליו. גאגא הציעה לה להקליט אותו כדואט – אך גם את הההצעה הזו ספירס דחתה. גאגא פנתה לביונסה והשיר הוקלט ב-2009 ושולב בגרסה מורחבת של אלבום הבכורה שלה.
"Since U Been Gone"
מקס מרטין השוודי ודוקטור לוק האמריקאי כתבו את השיר הזה ב-2004 לפינק – אבל היא לא רצתה אותו. הם חיפשו זמרת פופ אחרת שתשיר אותו, והחליטו לנסות את הילארי דאף – שאהבה את השיר, אבל לא הצליחה להגיע לתווים הגבוהים בו וויתרה עליו. היוצרים היססו לתת אותו לזוכת "אמריקן איידול", אך שוכנעו ע"י המפיק והאמרגן קלייב דיוויס, וקלי קלארקסון הוציאה את השיר בנובמבר 2004 כסינגל הראשון מתוך אלבומה השני. לימים נשאלה פינק על הסיפור, ואמרה: "שירים מוצאים את הבית שלהם".
"All About That Bass"
מייגן טריינור וקווין קדיש כתבו את השיר ב-40 דקות, ואת ההפקה הוא סיים ביומיים נוספים. זה היה ב-2013. טריינור כתבה אז לזמרים אחרים, מכיוון שלא האמינה שבחורה מלאה כמוה יכולה להצליח. היא שלחה אותו לכתריסר לייבלים של זמרים מוכרים, כולל זה שייצג את ביונסה – והתשובות היחידות שקיבלה היו מהחברות, שלא השמיעו אותו כלל לאמנים מפני שטענו שאין אמן שמתאים לשיר אותו. בסוף, ב-2014 שכנע אותה אנטוניו ריד להוציא את הדמו עם שינויים קלים בלבד – והשאר היסטוריה.
"Love Yourself"
אד שירן חתום על מאות שירים, מהם עשרות להיטים, שרבים מהם הוקלטו ע"י אמנים אחרים – אבל הסיפור של השיר הזה כנראה יוצא דופן: הוא סיפר שכתב אותה לאלבום של עצמו, אך חשב שהשיר פחות טוב משירים אחרים ושקל לגנוז אותו לחלוטין. אז הוא נפגש עם ג’סטין ביבר, שחיפש חומרים לאלבום הקאמבק שלו, והציע לו את השיר. ביבר אהב, ושירן עצמו אמר שנתיים מאוחר יותר שאפילו אם היה מוציא את השיר בעצמו הוא כנראה לא היה מצליח כפי שהצליח כשמי ששר אותו היה ביבר, שהשיר התאים הרבה יותר לתקופה שעברה עליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו