בגלל ישראל ועזה: המדינה שהודיעה על פרישה מהאירוויזיון

הולנד שוב אומרת "לא" (בינתיים) לאירוויזיון? תאגיד השידור הציבורי AVROTROS הודיע היום (שני) רשמית כי לא ישתתף באירוויזיון 2027, שנה שנייה ברציפות, בעקבות השתתפות ישראל והמלחמה במזרח התיכון. בכך שם התאגיד סוף לדיווחים שפורסמו בסוף השבוע בתקשורת ההולנדית, ולפיהם כבר התקבלה החלטה לחזור לתחרות והודעה חיובית צפויה בתוך שבועות.

אלא שגם עכשיו זה עדיין לא בהכרח סוף הסיפור: כפי שפרסמנו בסוף השבוע, האחריות על השתתפות הולנד באירוויזיון יכולה לעבור לאחד מתאגידי השידור הציבוריים האחרים במדינה - ובהודעה שפורסמה היום AVROTROS אף הבהיר כי החזיר את האחריות בנושא לגוף השידור הציבורי הלאומי (NPO), שיחליט כיצד לפעול לקראת אירוויזיון 2027.

בהודעה הרשמית שטח התאגיד ההולנדי שורה ארוכה של נימוקים להחלטה, ובראשם הטענה כי האירוויזיון כבר אינו יכול להיחשב לתחרות ניטרלית כל עוד משתתפת בו מדינה המעורבת בעימות צבאי רחב היקף. בתאגיד טוענים כי המתיחות הגיאו-פוליטית במזרח התיכון השפיעה באופן משמעותי על התחרות ויצרה בה "פילוג עמוק", וכי למרות השינויים שעליהם הכריז איגוד השידור האירופי בשנה האחרונה, הם אינם מקנים לתאגיד מספיק ביטחון בכך שהאופי העצמאי והניטרלי של האירוויזיון אכן שוקם. בשל כך, נכתב בהודעה, ההשתתפות בתחרות אינה עולה עוד בקנה אחד עם ערכי התאגיד - אמינות, עצמאות ואנושיות.

בהמשך ההודעה מתייחס התאגיד באופן ישיר גם למצב ברצועת עזה. בתאגיד מציינים את "הסבל ההומניטרי החמור בעזה" ואת "המגבלות המתמשכות על חופש העיתונות" כאחד הגורמים שהחריפו לדבריהם את המחלוקת סביב האירוויזיון בשנים האחרונות.

עוד מציינים שם את החלטתן של חמש מדינות שלא להשתתף באירוויזיון 2026, זוכי עבר שהחזירו את גביעיהם ויותר מאלף מוזיקאים ואנשי תרבות שקראו לאיגוד השידור האירופי להתערב. לטענת תאגיד השידור ההולנדי, למרות הדרישות שהציג בשנה האחרונה, עדיין לא קיימת מסגרת ברורה שמסבירה באילו נסיבות מדינה המעורבת בעימות צבאי יכולה להשתתף בתחרות ובאילו לא.

"האירוויזיון הפך לפלטפורמה של פילוג"

מנכ”ל התאגיד, טאקו צימרמן, הוסיף כי האירוויזיון נולד במקור כדי לחבר בין אנשים ומדינות, אך לדבריו הסכסוכים הבינלאומיים משפיעים עליו כיום יותר ויותר ופוגעים באופיו הניטרלי. "האירוויזיון הפך לפלטפורמה של פילוג", אמר, והבהיר כי ההחלטה לפרוש שוב מהתחרות התקבלה למרות הרצון של התאגיד לחזור אליה. לדבריו, מדובר בהחלטה כואבת, דווקא משום שבתאגיד ההולנדי היו שמחים מאוד להיות שוב חלק מהאירוויזיון בשנה הבאה.

אלא שכאמור, הפרישה של AVROTROS עדיין אינה שוות ערך בהכרח לפרישה של הולנד. רק בסוף השבוע דיווחנו כי שרת החינוך, התרבות והמדע ההולנדית הבהירה בתשובה לשאלות בפרלמנט שאין כל מניעה חוקית להעביר את האחריות על השתתפות המדינה לתאגיד ציבורי אחר.

גוף השידור הציבורי הלאומי NPO אף הודיע אז כי אם AVROTROS יחליט להישאר בחוץ, הוא יקיים שיחות בנוגע להשתתפות ב-2027 ולזהות התאגיד שיוכל לקחת אותה על עצמו. כעת התרחיש הזה הפך מרעיון תיאורטי לאפשרות ממשית: AVROTROS הודיע בעצמו כי החזיר את האחריות ל-NPO, והוא זה שיחליט מה יעלה בגורלה של הולנד באירוויזיון הקרוב.

מה תעשה ספרד?

ובינתיים, גם תמונת החרם הרחבה עדיין רחוקה מלהיות סופית. סלובניה, שהייתה בין חמש המדינות שנעדרו מאירוויזיון 2026, עשויה לשנות כיוון על רקע חילופי השלטון במדינה, וגם באיסלנד מסתמנים סימנים לכך שההחלטה להישאר בחוץ אינה בהכרח מובנת מאליה גם לשנה נוספת. בשתי המדינות עדיין אין הודעה רשמית על חזרה, ולכן מוקדם לקבוע שהחרם מתפרק - אבל בניגוד למצב לפני שנה, כבר אי אפשר להתייחס לחמש המדינות שפרשו כאל גוש אחיד שימשיך אוטומטית גם ל-2027.

סימן השאלה הגדול ביותר נותר ספרד. העמדה הרשמית האחרונה של רשות השידור הספרדית (RTVE) עדיין קובעת כי המדינה לא תשתתף באירוויזיון כל עוד ישראל חלק מהתחרות, אך נכון לעכשיו לא פורסמה החלטה חדשה לקראת 2027. מנגד, בפרסומים הרשמיים של האירוויזיון ספרד עדיין ממשיכה להופיע כחלק מחמש הגדולות, ה"ביג פייב", מה שמעיד לכל הפחות שבאיגוד השידור האירופי עדיין לא מתייחסים להיעדרותה בשנה הבאה כאל עובדה מוגמרת. בכל מקרה, כל עוד RTVE לא משנה רשמית את החלטתה, ספרד נותרת מבחינתה מחוץ לתחרות.

אם סלובניה ואיסלנד אכן יחזרו, ואם ה-NPO ימצא גוף ציבורי אחר שייקח על עצמו את השתתפות הולנד, אירלנד עלולה למצוא את עצמה כמעט לבדה בחזית החרם - או לצד ספרד, אם גם היא תישאר בעמדתה הנוכחית. אבל בשלב הזה עדיין מוקדם להספיד את החרם וגם מוקדם לקבוע מי בדיוק יהיה בבורגס: רשימת המשתתפות הסופית עוד לא נסגרה, וכמה מההחלטות המשמעותיות ביותר עדיין צפויות להתקבל בחודשים הקרובים.

אירוויזיון 2027 ייערך בבורגס שבבולגריה, כאשר חצאי הגמר יתקיימו ב-11 וב-13 במאי והגמר הגדול ב-15 במאי. מבחינת ישראל, התאריכים האלה יוצרים גם אילוץ מוכר: חצי הגמר הראשון נופל על ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, ולכן ישראל לא תוכל להשתתף בו וצפויה להיות משובצת לחצי הגמר השני. כך שבזמן שבאירופה עדיין מנסים להבין מי יגיע לבורגס ומי יישאר בבית, מבחינת ישראל לפחות נקודת המוצא ברורה - היא בפנים, והיא כבר יודעת באיזה חצי גמר היא צריכה להיות.