מטיל פצצה: גיטריסט גאנז אנד רוזס בהצהרה לא צפויה

הגיטריסט האגדי סלאש התארח לאחרונה בתחנת רדיו ניו יורקית והפיל בראיון שלו פצצה: הריף המפורסם אשר פותח את הלהיט "Sweet Child o’ Mine" של גאנז אנד רוזס מ-1988 – שיר שהוכתר לפני שנים אחדות להמנון הגיטרה הגדול בכל הזמנים – הוא לדעתו אחד מרצפי האקורדים הכי מעצבנים בעולם, והוא מרחם על עובדי חנויות כלי נגינה שנאלצים לשמוע אותו כל פעם מחדש "בביצוע" של גיטריסטים חובבים.

המוזיקאי בן ה-61 הסכים עם אנשי תחנת Q104.3, המוקדשת לרוק קלאסי, כי אכן מדובר ב"ריף מרגיז", ועל הדרך חשף שגם לו יש רשימה אישית של ריפים שלא באים לו בטוב, לאחר ששמע אותם מתנגנים שוב ושוב בעת שעבד בצעירותו בחנות מוזיקה.

"בשבילי אלה היו ‘Stairway to Heaven’ של לד זפלין ו-'’Smoke on the Water של דיפ פרפל" – זה מה שאנשים נכנסו וניגנו", הסביר סלאש, ששמו האמיתי הוא סול הדסון. "גם 'Eruption' של ואן היילן הוא ריף מעצבן, כל יום מישהו בא וניגן אותו".

כשאחד המנחים שאל את סלאש לדעתו על כך שמלודיית הגיטרה האייקונית של "Sweet Child o’ Mine" עליה הוא חתום נמצאת ככל הנראה גם היא ברשימת השירים שלא מתקבלים יפה בחנויות כלי נגינה, הוא השיב "לכבוד הוא לי אם זה נכון, אבל אני גם מרחם על העובדים שבחנויות. לא משנה מה, אני פשוט מצליח לשמוע את כל הטעויות הקטנות והזיופים (של הנגנים המזדמנים)", כך לפי סלאש.

עד היום, "Sweet Child o’ Mine", הסינגל השלישי מתוך אלבום הבכורה של גאנז אנד רוזס, "Appetite for Destruction", נחשב ללהיט הכי גדול של להקת הרוק האמריקנית, ותתפלאו – מדובר בסינגל היחיד שלה שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד המקומי.

בימים אלה נמצאת גאנז בעיצומו של סיבוב הופעות עולמי, שבו "Sweet Child" מנוגן כל ערב מחדש – למגינת (ומנגינת) ליבו של סלאש.