כשמקשיבים לשיר החדש של עוזי פוקס "התעוררתי אל יומך", אפשר בקלות לחשוב שמדובר בשיר שהקליט לפני עשרות שנים. האיש בעל הקריירה הענפה, שבפברואר יחגוג 80 ושנמצא כבר יותר מ־60 שנה על הבמות, מוציא שיר רוק מלודי בעל צליל המזוהה עם קולו הייחודי.
השיר הוא תוצאה של שיתוף פעולה עם היוצר דוד מונסונגו, שכתב את המילים ללחן של חן הררי. לצד פעילותו כצלם טבע מצליח המציג בתערוכות בינלאומיות, בשנים האחרונות מונסונגו מגשים חלום נוסף ומקדם פרויקט מוזיקלי אישי, שבמסגרתו הוא כותב שירים לאמנים. את הסינגל הראשון בפרויקט ביצעה מיטל טרבלסי - וכעת מצטרף אליו גם פוקס, עם יצירה שנכתבה במיוחד עבורו ושנדמית כמו המשך טבעי של המסע המוזיקלי ארוך השנים שלו.
לא נס לחו
"זה באמת שיר שיכולתי להקליט לפני 30 שנה. הוא מאוד מרגש אותי והוא מתאים לכל תקופה", מספר פוקס בראיון ל"ישראל היום". "זה שיר אהבה מקסים. שימי לב שבטקסט אין 'אני אוהב אותך', 'אני אוהבת אותך', אלא יש פה סיפור של התאהבות, וזה מדבר אלי, כמי שנשוי הרבה מאוד שנים.
"זה שיר על זוג שחי ביחד כל כך הרבה שנים, ובכל בוקר ובכל לילה הם רואים ונוגעים ומסתכלים זה על זה. זה כל כך יפה, והשיר הזה נגע בי. דוד פנה אלי עם הטקסט, שאהבתי מייד. ישבנו עם חן, המלחין, והקשבנו לשיר, ואמרתי להם: 'אני מהמר על זה ואני רוצה לשיר את השיר הזה. בואו נהפוך אותו ליותר רוקיסטי, משהו שיהיה בו צבע של רוק שמתאים גם לתקופה של אז וגם לתקופה של היום'. יצא מזה מה שיצא, ואני אישית מאוד שמח על כך".
בפברואר הקרוב פוקס יחגוג 80 - והוא לא עוצר לרגע, ממשיך להופיע ועובד בלי הפסקה על מוזיקה חדשה. "אני כל הזמן יושב באולפן שלי בבית, עובד וכותב. משום מה התחלתי אלבום באנגלית, שירים שאני כותב ומלחין, ואני לקראת סיום שלו. אני לא יודע למה, בא לי פתאום. זה גם הזכיר לי את העבר שלי, עם עוזי והסגנונות והנסיעה לאנגליה. זה נפל עלי אחרי ניתוח שעברתי, ואמרתי שאני הולך לעשות את זה. למעשה כמעט סיימתי. יש כבר שני שירים שנמצאים בספוטיפיי.
"עכשיו קיבלתי את הדחיפה הזאת מדוד ומחן עם השיר הזה, וזה הקפיץ אותי קדימה. הם מאוד רוצים להיכנס ולהקליט אלבום משותף שנכתוב יחד, וזה נראה לי דבר מדהים שאני הולך לעשות איתם. אני כל הזמן בעשייה וברצון לעשות, ולא להפסיק".
רגע לפני גיל 80, יש מחשבות? תובנות שהגיל מביא איתו?
"זה יהיה לא אמיתי ולא נכון אם אגיד שלא חושבים על הגיל. אבל זה בסדר, כי כל עוד אתה פעיל, עושה, רואה סביבך דברים יפים וגם דברים קשים שאנחנו עוברים, בגיל הזה - זה מחזק אותי. אני אומר: נעבור גם את הגיל הזה ונלך קדימה".
אתה למוד מלחמות במדינה הזאת, שבהן המוזיקה שימשה מרפא. בשלוש השנים האחרונות שוב הפכו השירים לנחמה ולתקווה.
"נכון. אנחנו תמיד במלחמות, ואני כואב וצועק די. תמיד מגיעה הנקודה שהשיר שלי 'תחתונים וגופיות' יוצא החוצה. עשו לו כל כך הרבה גרסאות, ויצא לי להופיע כל כך הרבה בפני חיילים ומפונים, יחד עם שרי. רצנו כצמד ממקום למקום.
"במלחמת יום כיפור ראיתי כל כך הרבה דברים כאלה, ופתאום פה, במלחמה, זה כבר מגיע אישית לכל בית. המון מפונים, משפחות, ילדים. זה כואב כשאתה יודע מה העם הזה עבר ומה הדור הזה סובל. זה חריץ עמוק מאוד בנשמתי, ואני חושב שזה השפיע גם על הבריאות שלי, כי עברתי תקופה לא פשוטה בארבע השנים האחרונות. אני לא מדבר על זה, אבל זה כנראה עשה לי משהו. היום, ברוך השם, אני בסדר".
געגוע שלא מרפה
בימים אלו הוא מארח בהופעות שלו את שרי ואת מני בגר (17 באוקטובר בזאפה הרצליה) - אבל הכל התחיל כבר בתחילת שנות האלפיים, כשהעלה מופע נוסטלגי של שירי שנות ה־70 יחד עם שרי ועם גבי שושן ז"ל.
"אין יום שבו אני לא חושב על גבי, אחרי כל כך הרבה שנים שבהן היינו חברים וחלקנו במה, וגם על חברי היקר מאז שהיינו נערים, מאיר ישראל, שעזב אותנו. זו עוד קליפה בגוף שמצטברת ולא עוזבת אותך. אנשים שהיו איתך, שהיו מסביבך, עוזבים אותך, וזה קשה מאוד. אתה מתגבר על זה, אבל זה תמיד שם איתך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו