איגוד השידור האירופי (EBU) פרסם היום (רביעי) את חוקי אירוויזיון 2027, ובהם כמה שינויים שנראים כמותאמים למציאות הגיאו-פוליטית המורכבת בעולם, בדגש על המלחמות בישראל ובאוקראינה.
השינוי הבולט מבחינה ישראלית: מעתה, גם מדינה שתזכה בתחרות לא בהכרח תארח אותה. עבור ישראל, שרשמה בשנים האחרונות תוצאות בולטות בתחרות - מקום שני של נועם בתן ב-2026 בווינה, ומקום שני (וראשון בהצבעת הקהל) של יובל רפאל ב-2025 - זו כבר לא שאלה תיאורטית לחלוטין.
על פי הסעיף החדש, מדינה מנצחת עלולה להיפסל מאירוח במקרה של עימות מזוין, מצב גיאו-פוליטי רגיש או כל סיבה אחרת שמשפיעה באופן מהותי על הביטחון והיציבות במדינה או באזור הסמוך לה. במקרה שבו יתעורר ספק, ה-EBU יוכל להזמין הערכת מצב ביטחונית עצמאית, ולאחריה תתקיים התייעצות עם הוועדה המנהלת, שתכריע אם המדינה הזוכה תארח או שהאירוח יועבר למדינה אחרת.
בניגוד למקרים קודמים, שבהם מדינה אחרת אירחה בשם הזוכה (כפי שקרה כשבריטניה אירחה ב-2023 במקום אוקראינה), הפעם המדינה החלופית תארח את התחרות בזכות עצמה ולא בשמה של המדינה שנפסלה. ה-EBU ימנה גוף שידור חלופי שיקבל לידיו את מלוא האחריות להפקת התחרות ולקיומה.
הסוף לצעירים
שינוי מרכזי נוסף נכנס לתוקף כבר ב-2027: גיל המינימום למשתתפים יעלה מ-16 ל-18. כל האמנים יידרשו להיות בני 18 לפחות ביום החזרה הראשונה שלהם, מהלך שנועד לדברי ה-EBU להגן על אמנים צעירים מהלחצים הכרוכים באירוע הענק.
בישראל, השינוי צפוי להשפיע על אופן הבחירה ב"הכוכב הבא לאירוויזיון", שלאורך השנים כללה גם מתמודדים מתחת לגיל 18. כעת, לפחות בכל הנוגע למרוץ לייצוג ישראל, מי שלא ימלאו לו 18 עד יום החזרה הראשונה כבר לא יוכל לזכות בכרטיס לתחרות.
במקביל לפרסום החוקים, מחר צפויה להיחשף העיר שתארח את התחרות בבולגריה, לאחר שההכרזה נדחתה לאחרונה, בתום מרוץ שהצטמצם לשתי מועמדות: סופיה ובורגס. בירת בולגריה נחשבה בתחילה לבחירה הטבעית, עם ארנה שמכילה קרוב ל-18 אלף צופים, שדה תעופה בינלאומי גדול והיצע מלונות רחב.
