חמי רודנר חושף: "היא אמרה לי 'זו פעם ראשונה שהצלחתי לבכות'"

רוק ישיר, חשוף ולא מתפשר: להקת איפה הילד מוציאה השבוע את "אמבולנס שירים", אלבומה השביעי, שנכתב והוקלט במשך שלוש השנים האחרונות. האלבום נע בין האישי לציבורי, בין סיפורי אהבה, התבוננות פנימית ושאלות על החיים כאן.

לצד חמי רודנר חתומים על היצירה גם אסף שריג ואופיר בר־עמי, ובפעם הראשונה זה שנים ארוכות תהליך העבודה היה שיתופי במיוחד.

את יציאת האלבום מלווה הסינגל החדש "נ.ב", שיר אהבה עדין, ושם האלבום, "אמבולנס שירים", בא לבטא את המקום שהמוזיקה תפסה בחייהם של חברי הלהקה בשנים האחרונות.

"את שיר הנושא של האלבום, 'אמבולנס שירים', כתבתי על החודשים הראשונים של המלחמה", מספר רודנר בראיון ל"ישראל היום" על היצירה בתקופה סוערת ועל ההפתעה שגילה בכוחה של המוזיקה שנטענת בתקופה זו במשמעות חדשה מטלטלת ומצמררת.

"שלושה ימים אחרי 7 באוקטובר הופעתי מול מפונים בתל אביב, ויומיים אחר כך כבר היינו בים המלח. במשך ארבעה חודשים, עד סוף החורף, בכל יום יצאנו, בחלק מהזמן אני לבד ובחלק עם הלהקה, לשלוש הופעות במקומות רחוקים גם מבחינה גיאוגרפית וגם אנושית.

"מפונים בכל הארץ, ניצולים מהנובה, מילואימניקים על הגבול, תחת גשם ופיצוצים מעזה, בכל יום ככה, והדבר שנוכחתי לגלות באותה התקופה, דרך התגובות של האנשים, זה הכוח של המוזיקה.

"אישה שבן הזוג שלה נרצח בדרום, חודש אחרי 7 באוקטובר, אמרה לי: 'זו פעם ראשונה שהצלחתי לבכות בהופעה שלכם'. כל הזמן אנשים באו ואמרו מה המוזיקה עושה להם, פתאום כל הקלישאות של 'מוזיקה מרפאת' - אתה רואה שזה באמת דבר אמיתי.

"הופעתי בפני אנשים מהנובה זמן קצר אחרי 7 באוקטובר, היו להם פסיכולוגיות צמודות ושאלתי אותן לפני ההופעה אם משהו יכול להיות טריגר, שאדע מה לא לעשות, והן אמרו לי: מה שאתה והמוזיקאים עושים עכשיו, בשלב הזה, זה הרבה יותר אפקטיבי מכל טיפול".

וזה לא משהו שהרגשת או שידעת שיש במוזיקה לפני כן?

"לא האמנתי שיש במוזיקה רבדים כל כך עמוקים. הייתי אולי אומר את זה מהשפה ולחוץ, אבל פתאום הרגשנו שמשהו בממד שלנו העמיק והתרחב.

"הבנו מה המשמעות של המוזיקה, של הזיכרון, של הצלילים, של המילים, בעיקר המוזיקה שלנו, שמתעסקת הרבה בחרדה, בכאב, בחולשה, והיא דווקא לא מין מניפסט העצמה אלא יש בה משהו שיכול להיות קודר, אפל ובודק גבולות. מכאן חשבנו על השם אמבולנס שירים".

מתי הבנתם שהחוויות שעליהן כתבתם יכולות להבשיל לכדי אלבום? בתוך כמה זמן נכנסתם לאולפן?

"זה לקח שנתיים. הוצאנו סינגלים בזמן המלחמה שהתעסקו במלחמה, כמו 'שלום עם עצמי' שיצא בדצמבר 2023. יש את 'נחגוג ומגוג', שיר מחאתי כזה, ויש את 'אחרי המלחמה' שאת מילותיו כתב חייל שנהרג, אור בלומוביץ', שיר שיצא כסינגל ואנחנו מבצעים אותו בהופעות והוא נורא מרגש.

"הבנו שמתחיל להתלכד כאן משהו. מי שעודד את התהליך הזה היה איתי צוק, המפיק שלנו. אני שונא להקליט אלבומים, כבר אין לי כוח. אני אוהב להופיע, תני לי להופיע בכל יום", הוא צוחק.

"בשלב כזה של קריירה הדבר הכי חשוב הוא אם אתה מקליט חומר חדש, חשוב שזה לא יפריע להופעות שלך, כי הקהל שבא לראות אותנו בא לקבל את הרפרטואר שקנה עבורו כרטיסים עם כל הלהיטים, והמקום בסט ליסט מוגבל".

נשארים רלוונטיים

קצת יותר משלושה עשורים אחרי שהיתה ממובילות גל הרוק הישראלי של שנות ה־90, איפה הילד ממשיכה להופיע, להקליט ולחדש.

אחרי עשור של הפסקה חזרה הלהקה לפעילות ב־2009, ומאז היא שומרת על קצב עבודה רציף, משחררת מוזיקה חדשה ומצליחה לחבר בין הקלאסיקות שהפכו לפסקול של דור שלם לבין חומרים עכשוויים. ב־10 בספטמבר תופיע הלהקה במופע "קו רקיע", שבו תארח את פורטיס.

"אנחנו לייט בלומרס", צוחק רודנר כשאני מנסה לברר מה סוד הקסם שמחזיק אותם יחד ושומר אותם רלוונטיים. "בשנות התהילה, בניינטיז, לא נהנינו מזה כל כך. פספסנו את זה, ברמה המנטלית.

"התאחדנו שוב ב־2009, אחרי עשור של הפסקה, ועכשיו אנחנו ברצף הכי ארוך ביחד, באנו לזה ממקום הרבה יותר בשל, ואנחנו פשוט נורא אוהבים ומעריכים האחד את השני".