אחרי התפרקות המשפחה: כוכב הניינטיז הישראלי עושה קאמבק מרשים

יותר משלושה עשורים חלפו מאז פרצה להקת נוער שוליים והפכה לאחד ההרכבים המשמעותיים בפופ הישראלי. כעת, אחרי שנים של יצירה מאחורי הקלעים, הפקה לאמנים ועריכה בטלוויזיה, חוזר חבר הלהקה - המוזיקאי, המעבד והבסיסט ארן אמיר - לקדמת הבמה ומשחרר היום סינגל ראשון מתוך אלבום מקורי שכל שיריו באנגלית, בניהולו האמנותי של חיים שמש.

השיר "Been so bad" הוא שיר פופ, עם השפעות של סינת'־פופ קלאסי לצד הפקה מהודקת. זוהי סנונית ראשונה מתוך פרויקט מוזיקלי רחב שילווה גם בעולמות ויזואליים מקוריים, בווידאו־ארט ובקליפים מבוססי בינה מלאכותית, תחום שבו ארן פועל ויוצר בשנים האחרונות.

בראיון ל"ישראל היום" הוא מספר על השנים המאכזבות שאחרי ההצלחה הגדולה וגם על החיבור בין עולם המוזיקה לעולם הטכנולוגי והבינה המלאכותית.

"אחרי נוער שוליים היתה לי עוד להקה משלי, אחר כך הצטרפתי לג'ינג'יות ועבדתי עם סיון שביט, אבל בכנות היה לי מאוד קשה להתפרנס ממוזיקה וחיפשתי משהו להשלמת הכנסה.

"זה הגיע בדמות חבר שהכניס אותי לעולם הווידאו, שם התקדמתי ונהייתי עורך. הקמתי משפחה והיה לי חשוב לפרנס אותה, והיה לי קצת ברוגז עם מוזיקה, קצת התאכזבתי. כיום אני יודע להגיד שלהצליח בגיל 21 ברמה שהצלחתי בה אז, להופיע מול אלפי אנשים, ופתאום ביום אחד זה נגמר - יש לכך השלכות, ולא יכולתי אז לדעת, הייתי צעיר מדי.

"ככה התגלגלו החיים והפכתי למקצוען בעולם הווידאו, דרמות, קומדיות, דוקו, אלה היו החיים שלי ושמתי את המוזיקה בצד, אבל זה כל הזמן גירד לי, בקטנה, אז הייתי חוזר בלילה, כותב או מלחין משהו, לא באמת ברצינות.

"כשהמשפחה שהקמתי התפרקה, מכל מיני סיבות, פתאום התפנה כאילו איזה מקום לקחת את זה צעד קדימה ולבדוק מה אני רוצה. גיליתי שיש המון פחדים, מה יחשבו ומה יגידו ומה אני צריך את זה בגיל הזה.

"לפני שבע שנים, כשהייתי בן 50, התחלתי לחזור לכך ואחרי שנתיים הוצאתי אי.פי תחת שם אחר. היתה לי פנטזיה להקים להקה, אבל הבנתי שאם אני לוקח צעד קדימה - זה הכל עלי, לא בלהקה. במשך שנה פשוט ישבתי וכתבתי בכל יום עם המפיק דורון פלסקוב, שליווה אותי והיה חלק משמעותי בתהליך היצירה של האלבום".

כתבת באנגלית. תסביר.

"בשנים שעיצבו אותי כילד, מגיל 5 עד 8, גדלתי בארה"ב, שם התחיל הרומן שלי עם המוזיקה. בן יחיד בעיר קרה, אולבני, ניו יורק, עם הורים שאין להם הרבה כסף ומרהטים את הבית בגראז' סייל. יום אחד אמא שלי אמרה לאבא שלי 'יש פה פטפון, בוא נקנה לילד'.

"אני זוכר שזה עלה חמישה דולר ועוד שני דולר על ארגז תקליטים, שהפך לבסיס של המוזיקה שההכרתי ואהבתי - קלאסי, ג'אז, לטיני, רוקנרול, מגוון ובאנגלית. לא הקשבתי למוזיקה בעברית, עד היום.

"כשחזרנו ארצה קראתי ספרים באנגלית, חשבתי באנגלית, אלה היו שנים של הישרדות של ילד ישראלי במקום אמריקני, ומהר מאוד נטמעתי".

איך חברת לניהול האמנותי של חיים שמש, מהאושיות הבכירות בעולם המוזיקה כיום?

"חיים הוא חברת התקליטים מאחורי ההצלחה של נוער שולים. יאיר ניצני החתים אותנו כמנכ"ל הד ארצי, חיים החליף אותו, וההצלחה של הלהקה היתה ציון דרך בשבילנו וגם בשבילו. לא באמת היה בינינו אז קשר אישי, אבל הבנתי שעברו 30 שנה וכל מה שאני יודע על תעשיית המוזיקה לא רלוונטי ואני צריך עזרה.

"היום המון מהאחריות של שיווק ויח"צ נופל על האמן עצמו. חיים נענה מייד, ביקש שאשלח לו את האלבום, ואחרי שעה חזר אלי ואמר שזה מדהים ושהוא רוצה להיות חלק מזה.

"בנוער שוליים הייתי בסיסט, ובפרונט היה מיקיאגי, שהיה מרכז הלהקה, כוכב, באופן טבעי. הדיאלוג מולו היה יותר פורה מבחינת חיים אל מול שאר חברי הלהקה, הוא לא ידע שאני גם כותב, מלחין ושר. נכון שבלהקה שרתי קולות, אבל לשיר ליד מיקי זו בעיה (צוחק). למזלי אף פעם לא היתה בינינו תחרות".

מיקיאגי ניסה לעשות קאמבק במשך השנים. אתם בקשר?

"לא בקשר רציף, אבל חיבה הדדית תמיד היתה בינינו לאורך השנים".

לא נשגב מבינתו

אחד העולמות שבהם שולט ארן הוא הבינה המלאכותית. הוא רתם את ה־AI ככלי מנצח לספר סיפורים, יצר טריילר למותחן שעלילתו נעה בין ברלין של שנות ה־70 לבין ביירות והתקבל לתחרות בינלאומית יוקרתית מול כ־9,000 סרטים מרחבי העולם. הצעד הבא יהיה כנראה לצלם קליפ שלם מבוסס AI עבור האלבום החדש שלו.

"30 שנה ערכתי טלוויזיה ובשלב מסוים הבנתי שמיציתי, חיפשתי כיוונים ולפני חמש שנים גיליתי את האפשרות לייצר סטילס ב־AI. זה היה ממש בהתחלה וזה הפך לי את המוח. הבנתי באותו הרגע שזה העתיד וצללתי לעולמות האלה, העולם החדש ריתק אותי כי זה ענה על החוסרים שלי".

אחד החששות של אמנים הוא השתלטות הבינה המלאכותית על היצירה, איך אתה מתנהל בתוך הדיסוננס הזה?

"באלבום עצמו אין אפילו צליל אחד שהוא AI. זה לא שאני סולד מהכלים המוזיקליים של בינה מלאכותית, להפך, הם גאוניים. אבל אנו, בני האדם, מאוד רגישים לאמת - וכשבא אמן ושם את הלב שלו - זה מה שמחבר אותנו לאמנות: החיבור האנושי. AI יכול להשלות לגבי המקצוענות והדיוק, אבל כל עוד אין שם נשמה, זה לא יחליף את האמנים".