"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יותר מורכב ממה שחשבנו: נחשף מה מוזיקה באמת עושה למוח שלנו
מחקר בינלאומי חדש מגלה כי האזנה לשירים בעלי משמעות אישית מעוררת בנו לרוב רגשות חיוביים ושליליים בו-זמנית • הממצאים מראים כי החוויה הרגשית שלנו מהמוזיקה תלויה בעיקר בגיל, באישיות ובמטרה שלשמה החלטנו להאזין לה
לא מה שחשבתם. האזנה למוזיקה (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

יותר מורכב ממה שחשבנו: נחשף מה מוזיקה באמת עושה למוח שלנו

מחקר בינלאומי חדש מגלה כי האזנה לשירים בעלי משמעות אישית מעוררת בנו לרוב רגשות חיוביים ושליליים בו-זמנית • הממצאים מראים כי החוויה הרגשית שלנו מהמוזיקה תלויה בעיקר בגיל, באישיות ובמטרה שלשמה החלטנו להאזין לה

סוכנויות הידיעות
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כשאתם מנגנים את השירהאהוב עליכם, הוא גורם לכם להרגיש רק שמחה או רק עצב? מחקר חדש של "מרכז המצוינות למוזיקה, מוח וגוף" (Centre of Excellence in Music, Mind, Body and Brain), שפורסם בכתב העתJournal of Research in Personality, מגלה שהתשובה מורכבת בהרבה: אנשים רבים חווים שילוב של רגשות חיוביים ושליליים בזמן ההאזנה.

החוקרות מרגרידה בלטזר, איבאיה בורונאט וסובי סאריקאליו ביקשו לבחון תופעה שמחקרים קודמים כמעט שלא התייחסו אליה. לדבריהן, בעבר נדרשו המשתתפים לבחור ברגש אחד בלבד שחוו, למרות שבפועל אנשים מדווחים לא פעם על שילוב של נוסטלגיה, שמחה ועצב בעת ובעונה אחת.

האזנה למוזיקה ברכב (אילוסטרציה), צילום: Gettyimages

"ביקשנו לקבל תמונה מלאה יותר של החוויה האנושית עם מוזיקה", מסבירה בלטזר. "לשם כך היה חשוב להביא בחשבון ששירים בעלי משמעות מעוררים רגשות מעורבים, ולבחון כיצד משתנים כמו רקע תרבותי, תכונות אישיות והאופן שבו אנשים משתמשים במוזיקה משפיעים על כך".

איך גויסו הנתונים?

לצורך המחקר גויסו 2,137 משתתפים מ-84 מדינות. כל משתתף בחר שיר בעל משמעות אישית עבורו ודירג את עוצמת הרגשות שחווה.

בנוסף, נשאלו המשתתפים באיזו תדירות הם משתמשים במוזיקהלמטרות שונות, כמו העלאת זיכרונות, גיבוש הזהות האישית או ויסות רגשי (למשל, התמודדות עם לחץ או מצב רוח ירוד).

הממצאים הראו כי למטרת ההאזנה יש השפעה דרמטית על הסיכוי לחוות רגשות מעורבים. אלה הופיעו בעיקר כשאנשים האזינו למוזיקה כדי להעמיק בחוויה הרגשית, לבטא את זהותם או לעורר זיכרונות. רגש חד-גוני הופיע כאשר המוזיקה שימשה בעיקר כהסחת דעת או ככלי לוויסות רגשי מהיר.

תלוי בשימוש. האזנה למוזיקה (אילוסטרציה",

מי חווה יותר מורכבות רגשית?

המחקר מצא כי רגשות מעורבים שכיחים יותר בקרב צעירים, אנשים שנוטים לחוות רגשות עוצמתיים ומשתנים, וכאלו המעדיפים ספונטניות וגמישות. התופעה בלטה גם אצל מי שמייחסים חשיבות לעצמאות, להישגים ולקבלת הבדלים במעמד ובהצלחה.

בלטזר מסבירה כי לרקע התרבותי יש חלק מרכזי בכך: "אנשים אלו נטו יותר להשתמש במוזיקה כדי לבטא את זהותם ולהעלות זיכרונות אישיים, מה שמוביל לחוויות רגשיות עשירות ומורכבות יותר".

לסיכום, החוקרים מדגישים כי החוויה המוזיקלית שלנו אינה נקבעת רק על ידי הצלילים, אלא על ידי מי שאנחנו והסיבה שבגללה לחצנו "פליי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...