לא תאמינו מי היה האמן הגדול הראשון שהופיע בפארק הירקון

היום אנחנו רגילים לראות אמנים גדולים מופיעים בפארק הירקון, או בשמו הרשמי גני יהושע. רובם ישראלים, ומדי פעם מבליח כאן איזה שם בינלאומי כמו מייקל ג’קסון, בריטני, באקסטריט בויז, מארון 5 ועוד. אבל ודאי יפליא אתכם לשמוע שההופעה שהפכה את פארק הירקון למרכז ההופעות הגדולות של ישראל לא היתה של אמן ישראלי, אלא של אמן בינלאומי ענק – להקת דייר סטרייטס.

באביב 1985 בחרו הדייר סטרייטס לפתוח את סיבוב ההופעות העולמי שלהם, לרגל השקת האלבום המצליח "Brothers in Arms" שמכר מאז יותר מ-30 מיליון עותקים ברחבי העולם, לא בלונדון, לא בניו יורק ולא בלוס אנג'לס. הם בחרו לפתוח דווקא כאן, בשלוש הופעות: אחת בבריכת הסולטן בירושלים, ב-30 באפריל, ושתיים בפארק הירקון, ב-1 וב-2 במאי.

מטיולים למופעים

במאי 1985 עמד מארק נופלר על הבמה בפארק שעד אז שימש בעיקר לטיולים עם הילדים או הכלב, ושינה את כל היחס של הישראלים לפארק.

גד אורון, שניהל בשנות ה-80 את גני יהושע ושימש כמנהל האתר ומפיק ראשי, טען בכתבה שפורסמה ב-ynet בעשור הקודם שהוא זה שהעלה את הרעיון להפוך את הפארק לאתר הופעות ואף הביא את הלהקה לישראל. לפי שתי הכתבות ששודרו ברשות השידור, כל ההופעות היו מלאות, כאשר להופעות בתל אביב הגיעו עשרות אלפי אנשים.

מבחינה טכנית, הן היו גדולות על כל מה שידע תחום ההפקה בישראל עד אז: המפיקים נאלצו להביא כוח גיבוי מחו"ל כדי ללמד את עובדי הבמות הישראלים איך לעבוד עם הציוד המתקדם שהלהקה הביאה איתה מהבית. בנוסף, לא מעט מהציוד – 7 טונות מתוך מעל 40 שהלהקה סחבה איתה במשך 11 חודשים – לא הגיע להופעות כאן משום שנתקע בסופת שלגים בסקנדינביה. ועדיין, ההופעות נערכו ונחשבו להצלחה מסחררת.

הבחירה לפתוח את סיבוב ההופעות בישראל, והחיבור של הקהל הישראלי עם הלהקה הבריטית, נבעו ככל הנראה מהמסר של שיר הנושא באלבום, שנכתב בכלל בהשפעת מלחמת פוקלנד והוקלט באי מונטסראט בים הקאריבי.

מה זה עשה לתעשייה המקומית

ההשפעה הגיעה גם למוזיקאים מקומיים: אמנים כמו שלום חנוך, שאלבומו "מחכים למשיח" יצא באותה שנה, החלו להפנים שבמקום להופיע עוד כמה פעמים במועדון קטן בתל אביב, אפשר למלא את הפארק שליד נחל הירקון.

מאז מאי 1985 נראה שהפארק קיבל תפקיד חדש. בשנים הבאות ניתן היה לצפות שם בטינה טרנר, בוב דילן, גאנז אנד רוזס, מייקל ג'קסון, מדונה, U2 ועוד. הירקון הפך ל"מוֹפַעפַּארְק" – מונח שאורון עצמו טבע – והרעיון שאפשר להביא לתל אביב את האמנים הגדולים בעולם, ושהם יבואו למדינה הקטנה ומוקפת האויבים, כבר לא נראה כ"כ דימיוני.