הזמר ישי לוי, אחד מסמליה הגדולים, המורכבים והאהובים ביותר של המוזיקה הים תיכונית בישראל, הלך לעולמו בגיל 63 בלבד. בעוד תעשיית המוזיקה והמעריצים הרבים מבכים את לכתו לאחר מאבק ממושך בבעיות רפואיות קשות, צף ועולה מחדש ברשתות החברתיות פוסט מצמרר שכתב הזמר לפני 3 שנים - מילים שכעת מקבלות משמעות כואבת ומהדהדות כמעין נבואה או פרידה מוקדמת מהקהל שכל כך אהב.
"לשיר עד נשימתי האחרונה": הפוסט שהפך לצוואה
לפני כשלוש שנים, בעודו מתמודד עם עליות ומורדות בחייו האישיים ובמצבו הבריאותי, שיתף לוי מסר כנה וחשוף, שבו התייחס למצבו ולחיבור הבלתי ניתן לניתוק שלו לבמה ולקהל. בפוסט, שזוכה הבוקר לאלפי שיתופים מחדש, כתב לוי:
״אני בן 60 ולראשונה בחיי אני תוהה מה יגידו אחרי לכתי. אין לי את הזכות ולא את הרצון להתמרמר על חוקי הרייטינג, משום שתודה לאל אני מחובר בכבוד ובהערכה. שנים שהקהל שלי מצביע ברגליים שאני רלוונטי וחשוב להם. אני יודע לשיר. זה מה שיש לי לתת. זה מה שאשאיר. הרייטינג מוכיח את שלו, אבל דורות שלמים מוכיחים את שלהם. אל תשליכנו לעת זקנה. אם אתם גדלים עליו, תחבקו אותנו בעודנו בחיים. אחרת אנחנו מתים מהלכים, צל של תהילה כבויה. אמן שאף אמן שסלל את התרבות הישראלית לא ילך מאיתנו עם צער״
מראש העין לפסגה: הקאמבקים וההתרסקויות
סיפור חייו של ישי לוי הוא תסריט של התרסקויות אדירות וקאמבקים מרהיבים שלא נראו כמותם בישראל. הוא פרץ כנער בן 18 ששר במועדונים בראש העין, ובשנת 1984 הוציא את אלבום הבכורה שלו. אך ההצלחה המהירה, יחד עם חברותו הקרובה עם זוהר ארגוב, הובילה אותו להתמכרות קשה והרסנית שגבתה מחיר אישי כבד.
לאורך השנים לוי מצא עצמו במוקדי סערות פליליות: הוא נעצר, ישב בכלא, ואף ריצה מאסר לאחר שהצית את ביתו. אולם למרות התהומות אליהם נפל, הוא תמיד מצא את הדרך חזרה אל המוזיקה. ב-2008 הוא רשם את אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות המוזיקה הישראלית עם הלהיט "ריקוד רומנטי", שהחזיר אותו למרכז המיינסטרים והוכיח שקולו נותר צלול וחודר מתמיד.
