"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה עומר אדם כבר לא שר את הביטוי שהדליק את כל הרשת?

לפעמים שורה אחת בשיר מספיקה כדי להצית דיון שלם • במקרה של עומר אדם, אלה היו שתי מילים בלבד: “כפוית טובה” • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
עומר אדם. צילום: קוקו

המילים מתוך הלהיט “מלכת הדור” הפכו מהר מאוד לנושא שיחה, בעיקר בגלל העיתוי. השיר יצא אחרי הפרידה המתוקשרת מיעל שלביה, ורבים קישרו בינו לבין מערכת היחסים שהסתיימה.

“מלכת הדור” הפך לאחד השירים המדוברים של אדם בתקופה האחרונה. עוד לפני יציאתו הרשמית, סקיצה שבה הופיעה השורה “את כפוית טובה, נתתי לך עולם” עוררה סערה וגררה השערות שהשיר נכתב על שלביה. אדם עצמו ניסה להוריד את הלהבות, וצוטט כמי שאמר כי “יעל רחוקה מלהיות כפוית טובה” וכינה אותה “מלכה”.

זו הנקודה המעניינת: שירי פרידה תמיד היו מקום שבו אמנים אומרים דברים שאולי לא היו אומרים בראיון. מוזיקה מאפשרת לכאב, כעס ועלבון לצאת החוצה בצורה חדה יותר. אבל כשהשיר הופך ללהיט ענק, המשפטים האלה כבר לא נשארים בתוך חדר כתיבה. הם הופכים למילים שנצעקות ע"י קהל, כותרות, סטוריז, ובסוף גם למשהו שממשיך לרדוף את האנשים שעליהם הציבור חושב שהשיר נכתב.

זה לא ייחודי לעומר אדם. אחד המקרים המוכרים במוזיקה הישראלית הוא “תיאטרון רוסי” של אביתר בנאי, שנכתב על פרידה מאפרת בן צור. בשיר המקורי מופיעות שורות קשות מאוד, ובהן איחול שתישאר לבד לנצח. לאורך השנים פורסם כי בנאי כבר לא מזדהה עם השורה הזו, ובביצועים מסוימים אף שינה אותה לנוסח מרוכך יותר.

המשותף לשני המקרים הוא הפער בין רגע הכתיבה לבין החיים שאחרי. שיר נכתב לעיתים מתוך סערה רגשית, אבל האמן ממשיך להתבגר, להשתנות, להסתכל אחורה אחרת. מה שנשמע בזמן אמת כמו משפט חד ומדויק, יכול להרגיש אחר כך כמו משהו שלא חייבים להמשיך לצעוק מול אלפי אנשים.

יעל שלביה- הבחורה בלב הסערה, אבל האמת באמת זה נכתב עליה?,צילום: קשת 12

במובן הזה, אם אדם אכן בוחר לא לשיר את המילים האלה, זו לא בהכרח צנזורה. אולי זו פשוט הבנה ששיר יכול להישאר חזק גם בלי ללחוץ בכל פעם על אותה נקודה כואבת. לפעמים דווקא ההשמטה אומרת יותר מהביצוע.

ובכל מקרה, הקהל כבר מכיר את המילים. הוא ישלים אותן לבד. השאלה היא האם האמן שמאחוריהן עדיין רוצה להיות זה שאומר אותן בקול.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר