"היא לא מצאה זוגיות - אז היא חזרה בתשובה"

כבנו של אבנר גדסי, מענקי הזמר הים־תיכוני והישראלי, בן גדסי נולד לתוך עולם של מוזיקה, והוא חי ונושם את האמנות הזאת מאז שהוא זוכר את עצמו. בשנים האחרונות הוא כותב ומלחין לעצמו וליוצרים אחרים ומגלה את דרכו.

לאחר כמה סינגלים שהוציא לאוויר העולם - היום הוא מוציא את "נסיכה בלי נסיכים" שנכתב והופק יחד עם הזמר והמפיק שיר אוזן, המתאר אישה שעוברת עם עצמה התבגרות, הבנה ובחירה מחדש.

בגיל 27 , נשוי ואב לשניים, גדסי ג'וניור מרגיש בשל לאלבום בכורה, לצאת לדרך עצמאית וגם לשתף פעולה עם אבא בדואט.

"אני לא זוכר רגע בחיים שלי בלי מוזיקה, והיום אני מרגיש שאין לי משהו אחר להציע לעולם", הוא משתף בראיון ל"ישראל היום".

"אני מנגן בפסנתר מגיל 5, מנגן גם בגיטרה, בעוד. יש לי בבית אבא שגילה את פוטנציאל הנגינה שלי והדביק לי מורה מגיל 5", הוא צוחק.

אפרופו אבא, "בנים של" שממשיכים את דרכם המוזיקלית של ההורים נוטים או לברוח מהייחוס ולנסות לבד, או לחבק אותו ולהוקיר אותו. איפה אתה נמצא על הסקאלה הזאת?

"אני ממש לא בורח מזה. אני חושב שיש במוזיקה אבולוציה מאוד ברורה של דברים שהיו ודברים שצריכים להיות, ודווקא פער הדורות הגדול ביני לבין אבא שלי עוזר לי.

"זה ממש לא משהו ששם לי רגליים. כיום אבא שלי הוא לא במיינסטרים, אבל הוא אבן יסוד במוזיקה הישראלית, ואני רואה בזה יתרון, כי זה עוזר לי להגיע לדור של פעם, הדור הקצת יותר מבוגר.

"הדור של היום, רובו לא מכיר את אבנר גדסי. הרבה פעמים אני שר לצעירים את 'נפרדנו כך' או את 'הגברים בוכים בלילה', ודרכי הם מגלים את אבא שלי. הם מכירים את השירים, אבל לא את האישיות שמאחורי השירים".

קצת מאכזב אותך שהדור הצעיר לא מכיר אותו?

"לא, זה טבע העולם, ככה זה, לא לעולם חוסן. אדם בא ועושה את מה שהוא עושה. אני מאחל לעצמי קריירה שתהיה רבע ממה שיש לאבא שלי.

"אני חושב שהמרדף להיות רלוונטי כל הזמן רק גורם לך עוד יותר להרגיש חסר. תודה על מה שיש, והכל טוב. אני מתייעץ המון עם אבא, הוא מקצוען בלגלות את הלחנים, הוא יודע להגיד 'זה טוב, זה לא'. אני לא מדבר על טקסטים, כי היום הטקסטים שונים ממה שהיה פעם, אבל הלחנים לא השתנו. זו אותה אנרגיה, קצב, אווירה".

יש לך מחשבה להוציא אלבום?

"עד היום הוצאתי רק סינגלים. היה לי חשוב שכל שיר יקבל מקום משלו, וברור שיש לי מחשבה על אלבום. בחצי השנה האחרונה היו לי יבלות במיתרים, לא יכולתי לשיר. זו מכה מאוד חזקה למי שמתעסק במוזיקה, בעיקר מנטלית, למי שחי את זה. אז ניצלתי את הזמן כדי לאסוף חומרים, כתבתי לאנשים כמו אייל גולן והבן שלו, ובעיקר אספתי חומרים לאלבום.

"היום יצא השיר 'נסיכה בלי נסיכים', שאני מאמין בו. כתבתי אותו על מכרה שלי, שהגיעה לגיל מסוים שבו היא לא מוצאת זוגיות ולא את עצמה, ופתאום מגלה את כוחות הנפש שלה, ואז חוזרת בתשובה, מגלה את אלוהים ומוצאת נחמה".

המכרה יודעת שכתבת עליה?

"כן, והיא קצת מובכת מזה. עשיתי סרטון איתה שבו שיתפתי שזו היא, אבל היו המון תגובות לא טובות כלפיה ואנשים לקחו את זה לכיוון שלילי, אז מחקתי את הסרטון כי לא רציתי לפגוע בה. אני לא מפחד מביקורת".

ומההשוואה לאביך אתה חושש? מהרף שהוא הציב?

"זה לא מענין אותי בכלל, כי אני לא שולט בתוצאות, רק בפעולה שלי. המחשבה על 'בן של' היא שגויה ולא רלוונטית, כי אם אני מוציא חומר טוב לעולם - בסוף הוא יפגע".

יש לך מחשבה על דואט עם אבא?

"ברור, חד־משמעית, זה משהו שלא אוותר עליו. יש לי כיוון כלשהו, אבל אני רוצה שזה יהיה השיר המדויק שיהיה מזוהה איתנו".

כישרון מולד

"בן אהב וידע לשיר בגיל קטן מאוד", מספר האבא, אבנר גדסי, ל"ישראל היום". "הבאתי הביתה מורה לפסנתר והוא למד לנגן כילד. כן ראיתי בו את הכישרון המוזיקלי, וגם תמכתי בו, ובהמשך ממש נכנסנו לעניינים והפקתי לו כמה שירים.

"בהמשך כבר העברתי לו את האולפן שהייתי יושב בו, והיום הוא ממש חזק בהקלטות, הפקות, כתיבה ויצירה. באים אליו לאולפן, יושבים, כותבים ועושים מוזיקה. להיות 'הבן של' זה לא אתגר - זה קרש קפיצה וערך מוסף כשיש לך את מי לשאול ועם מי להתייעץ".