אירוע מרגש נערך אמש (שני) בבית שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, בהשתתפות שורד השבי אלון אהל ובני משפחתו, כהוקרה למאות ארגונים, מוסדות ממשל ופעילים יהודיים וגרמניים שפעלו לאורך תקופת השבי למען השבתו של אלון ושאר החטופים מעזה.
הקונגרס היהודי העולמי (WJC) צויין כאחד הגופים המרכזיים שהניעו את המאבק וליוו את המשפחה, בהובלת הגב׳ בלה צ׳חירשווילי, מנהלת קשרי החוץ ושותפויות של הארגון בגרמניה, לצד שותפים רבים מהקהילה היהודית והישראלית, המגזר העסקי והחברה האזרחית.
במהלך הערב נשא השגריר פרושאור דברים אישיים ומרגשים למשפחת אהל ואמר: ״יש ערבים שבהם ההיסטוריה לא נכתבת רק בספרים, אלא יושבת ממש כאן בינינו. הערב הוא אחד הערבים האלה. אחרי שנתיים של פחד, תקווה, כאב וחוסר ודאות, העובדה שאנחנו יכולים להיות כאן יחד, לחלוטין אינה מובנית מאליה״.
אמו של אלון, עידית אהל, הודתה לנוכחים על התמיכה המתמשכת במשפחה לאורך תקופת השבי: ״מהרגע שאלון נלקח מאיתנו ועד שראינו אותו שוב, אלו היו שנתיים של מאבק, תקווה ותפילה. זה לא מובן מאליו שאנשים בוחרים לעזור, להילחם ולהיות איתנו. דרוש הרבה אומץ כדי לעמוד לצד ישראל והעם היהודי בתקופה הזו״.
בדבריה הודתה בדמעות לבלה צ׳חירשווילי מנהלת הקונגרס היהודי העולמי בגרמניה: ״במשך שנתיים פשוט היית שם בשבילנו. תמיד עם חיוך, תמיד חושבת איך אפשר לעזור ומה עוד אפשר לעשות״.
בהמשך הערב התיישב אלון אהל ליד הפסנתר, כשאחיו רונן מלווה אותו בגיטרה, וסיפר כיצד המוזיקה והשירים שליוו אותו בראשו סייעו לו לשרוד את תקופת השבי בתנאים קשים במנהרות חמאס.
״לא הייתה לי הפריבילגיה לוותר״, אמר. ״לא יכולתי לזוז או לדבר, אבל הייתה לי הזכות לבחור על מה לחשוב. בחרתי לחשוב על מוזיקה, על המשפחה שלי, ועל זה שאני חייב לחזור הביתה״.
לאחר מכן ביצע אלון יחד עם אחיו את השירים ״שיר ללא שם״ של שלום חנוך ו״יש לי סיכוי״ של אביתר בנאי, וסיפר לנוכחים כיצד המוזיקה היתה עוגן לשפיות, ליוותה אותו לאורך תקופת השבי והעניקה לו תקווה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו