זמר הנשמה האהוב הלך לעולמו בגיל 90

אולפני FAME Recording Studios הודיעו על מותו של קלרנס קרטר בגיל 90. נשיא האולפנים, רודני הול, אישר את הדברים למגזין רולינג סטון לאחר שיחה עם משפחתה של גרושתו, הזמרת קנדי סטאטון. "אנחנו עצובים מאוד על לכתו של חברנו היקר", אמר הול, והוסיף כי קרטר "היה הרבה יותר מאמן עבורנו - הוא היה משפחה".

קרטר נולד עיוור ב-14 בינואר 1936 במונטגומרי, אלבמה. הוא למד בבית הספר לעיוורים של המדינה, ובהמשך השלים תואר במוזיקה באוניברסיטת אלבמה סטייט בשנת 1960.

את הגיטרה למד בעצמו, ובמהלך שנות ה-60 החל להופיע במועדונים ברחבי אלבמה כחלק מצמד עם המוזיקאי העיוור קלווין סקוט, תחת השמות Clarence & Calvin ולאחר מכן C & C Boys. לאחר מכן יצא קרטר לקריירת סולו והפך לדמות מרכזית בסצנת Muscle Shoals Sound - סגנון ששילב בלוז, פאנק וסול דרומי.

הכניסה הראשונה שלו למצעד ה-R&Bהגיעה ב-1967 עם "Tell Daddy" שכתב בעצמו. שנה לאחר מכן הגיעה הפריצה הגדולה: "Slip Away", בלדת סול שהגיעה למקום השני במצעד ה-R&B ולמקום השישי בפופ האמריקני.

באותה שנה הקליט גם את "Back Door Santa" - שיר חג מולד פרובוקטיבי עם גרוב בולט שהפך לקלאסיקה, ונדגם מאוחר יותר על ידי Run-D.M.C. ב-"Christmas in Hollis". הגיטריסט דיואן אולמן, שלימים ייסד את The Allman Brothers Band, השתתף בהקלטה ושיבח את קרטר פומבית כבר אז.

שיא הקריירה הגיע ב-1970 עם "Patches" - המנון סול סיפורי על עוני וילדות באלבמה שהגיע למקום הרביעי בארצות הברית ולמקום השני בבריטניה. כותבי השיר זכו בגראמי לשיר ה-R&B הטוב ביותר של 1971, וקרטר עצמו קיבל מועמדות לביצוע הווקאלי הגברי הטוב ביותר בז'אנר.

בשנות ה-80חזר קרטר לתודעה עם "Strokin'" - להיט שנחשב בוטה מדי עבור רוב תחנות הרדיו המסחריות אך הפך לקלאסיקת מועדונים, ושולב מאוחר יותר בסרט The Nutty Professor של אדי מרפי.

הוא לא הפסיק ליצור: ב-2020 הוציא אלבום וב-2024 שב עם הסינגל "Danger Point", אף שהתמודד בשנותיו האחרונות עם סרטן ערמונית בשלב 4, דלקת ריאות ואלח דם.

"המוזיקה היא החיים שלי, והיא היטיבה איתי"' אמר קרטר בראיון. "היא לא רק בידרה ופרנסה אותי - היא הייתה עבורי מקור גדול לנחמה".