גולה איראני באירוויזיון: "ישראל היא השותפה שלנו"

בלב וינה, תחת גשם אוסטרי כבד ובצל המתיחות שמלווה השנה את אירועי האירוויזיון, התקיים היום (חמישי) מפגן תמיכה פומבי בישראל, שהצליח למשוך תשומת לב רבה במרכז העיר. עשרות אוסטרים תומכי ישראל, לצד ישראלים שהגיעו לתחרות, התכנסו תחילה ברחבת ה־MQ Kantine, המקום שמשמש כמרכז הישראלי הרשמי במסגרת מיזם ה”יורוקאפה”, ומשם המשיכו יחד לעבר כיכר מרכזית סמוכה, שם התקיים המפגן המרכזי בליווי מוזיקה ישראלית, דגלים, שירה וריקודים.

האירוע כולו נצבע בכחול־לבן: דגלי ישראל התנופפו מכל עבר, משתתפים לבשו חולצות צבעוניות עם הכיתוב “Mazel Lov” והמוזיקה הישראלית הדהדה ברחבי הכיכר לעיני עוברי אורח ותיירים רבים שנעצרו לצפות במחזה הלא שגרתי בלב בירת אוסטריה. המשתתפים שרו יחד שירים ישראליים מוכרים בהם “הבה נגילה”, “New Day Will Rise”, “ירושלים של זהב” ושירים נוספים שהפכו את ההפגנה לחגיגה של תרבות, הזדהות וסולידריות עם ישראל.

דגלי איראן ולבנון

“אנחנו כאן כדי לתמוך בישראל. העולם הפנה גב לישראל בשלוש השנים האחרונות ואנחנו פה כדי להיאבק בזה”, אמר איבו הרצל, ממארגני האירוע. “חמור מכך, אמנים וזמרים הפנו גב לישראל דווקא אחרי הטבח הנוראי שבוצע בפסטיבל המוזיקה בנובה”.

לצד דגלי ישראל הונפו במהלך המפגן גם דגל איראן טרום המהפכה ודגל לבנון - מחווה סמלית שנועדה לבטא את החיבור בין אזרחי המדינות ואת תחושת שותפות הגורל בין עמים רבים באזור, על רקע המציאות הפוליטית והביטחונית במזרח התיכון.

בין המשתתפים היה גם אשראם, אוסטרי ממוצא איראני שהיגר לאוסטריה בגיל 18 לפני כ־14 שנים, בעוד אביו עדיין מתגורר באיראן. “אני מייצג כאן את האופוזיציה האיראנית”, אמר. “ישראל היא השותפה שלנו במאבק הזה. אנחנו פועלים יחד נגד הרוע בעולם. אני דואג לאבא שלי שנמצא שם - המצב שלו לא טוב בגלל הטבח שמתבצע שם”.

על רקע מעטפת האבטחה הכבדה סביב האירוויזיון ה־70 והדיונים הפוליטיים שמלווים השנה את השתתפות ישראל בתחרות, עבור רבים מהנוכחים עצם ההגעה למקום הייתה הצהרה בפני עצמה. “יש חשיבות עליונה להפגין תמיכה במדינה הציונית דווקא עכשיו”, אמר יורגן, אזרח אוסטרי שהגיע במיוחד להשתתף באירוע. “לעמוד כאן בגאווה לצד החברים שלנו מישראל זו הדרך הכי טובה להראות שהערכים המשותפים שלנו חזקים יותר מכל ניסיון להדרה פוליטית”.

המפגן הסתיים ברגע סמלי ומרגש במיוחד: המשתתפים התאחדו לשירת “התקווה”, כאשר דגלי ישראל, איראן טרום המהפכה ולבנון מונפים זה לצד זה בלב וינה - תמונה יוצאת דופן שסימלה עבור המשתתפים תקווה לחיבור אזרחי ואנושי גם במציאות המזרח־תיכונית המורכבת של התקופה הנוכחית