"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

“גלולת קריוקי" – האם זו התרופה המוזרה בעולם?

ביפן אפשר למצוא תרופות ייעודיות למי שעומדים לשיר עם חברים במועדון – כי ברור שזה חייב היה לקרות בשלב כלשהו

,עודכן
0השמעה
בחורות שרות קריוקי. צילום: נוצר בעזרת AI ע"י Gerd Altmann / Pixabay

ביפן, מולדת הקריוקי, יש גם שוק קטן ומסקרן סביב השאלה איך לשיר הכי טוב שאפשר. אחד המוצרים המזוהים עם התחום הוא גלולות לשמירה ושיפור התפקוד של מיתרי הקול – כי כמובן שהיפנים לא רק ממציאים תחביב מטופש, הם גם חייבים להפוך אותו לתחרות שבה כל האמצעים להרשים ולנצח כשרים.

הגלולה שתהפוך אתכם לנעם בתן

אחת מהגלולות הללו היא Ryukakusan, אבקה צמחית שאפשר לצרוך בלי מים ונועדה להקל על שיעול, ליחה, צרידות ואי נוחות בגרון. החברה שמאחורי המוצר נוסדה בשנת 1737, כ-240 שנה לפני שהקריוקי הומצא. התרופה פותחה במקור כתרופה צמחית לשירות לוחמי השוגונאט של פרובינציית אקיטה, ולאחר מכן הכפה למוצר פופולרי הציבור הכללי. כלומר, מדובר בתרופת גרון שעברה דרך רפואה פיאודלית, מודרניזציה ותרבות קריוקי. החברה מדגישה שהיא אינה מכילה רכיבים מרדימים, והרעיון הוא פעולה ישירה על ריריות הגרון.

לצידה קיימות גם סוכריות גרון כמו Voice Care Nodoame של Kanro, שמיועדות למי שמדבר הרבה, שר הרבה או פשוט רוצה תחושת לחות ורעננות בגרון. לפי החברה, הסוכרייה פותחה בפיקוח פרופסור לשירה ממכללת קוניטאצ׳י למוזיקה, אחרי ניסיונות ומשוב מסטודנטים לזמרה. הגישה הזו – שיתוף פעולה בין יצרן ממתקים לאקדמיה מוזיקלית – אופיינית ליפן, שבה גבולות בין מחקר, מסחר ותרבות פנאי מיטשטשים לעתים קרובות.

הפופולריות של המוצרים האלה יושבת על חיבור יפני מאוד בין נוחות, אריזה קטנה ותרבות בילוי שבה גם הפרטים הקטנים מקבלים פתרון מדף מסודר. זו אינה תופעה מבודדת – יפן מחזיקה בתרבות עשירה של טיפול בגרון, שקדמה בהרבה לקריוקי: שחקני קבוקי ומספרי ראקוגו נהגו במשך מאות שנים לשמור על הקול באמצעות תה ג'ינג'ר, דבש ורכיבים צמחיים, ומסורות אלה ספגו גם ידע מסין ומהרפואה הגרמנית שחדרה ליפן בתקופת מייג'י.

אבל חשוב לדייק: זו לא גלולה שמעניקה קול יפה, ולא טריק שמחליף כישרון, אימון או שמיעה מוזיקלית. מדובר במוצרים שנמצאים באזור שבין תרבות צריכה, טיפול בגרון והרגלי בילוי. ביפן, שבה קריוקי הוא לא רק תחביב אלא בילוי חברתי מרכזי, ההכנה לשירה מקבלת מקום משלה. ענף הקריוקי היפני כולל כיום כ-8,000 מתחמי קריוקי בוקס ברחבי המדינה – חדרים פרטיים להשכרה לפי שעה – ובשנות השיא שלו לפני הקורונה הגיע לשווי של מעל 400 מיליארד ין (7.3 מיליארד שקל) בשנה. זו תעשייה שמייצרת מערכת שלמה של מוצרים נלווים: משקאות, חטיפים, וגם מוצרים לטיפול בגרון. לכן אפשר למצוא אותם בתיקים של זמרים חובבים, סטודנטים, מורים ואנשים שמבלים ערב שלם מול מסך ומיקרופון.

לפני המיקרופון, לפני הפלייבק ולפני הזיוף הראשון, יש מי שמעדיף לתת לגרון קצת עזרה. ולפעמים, זה בדיוק הביטחון הקטן שהם צריכים בערב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר