חוק חשוב לאמנים. צילום: GETTYIMAGES

סוף לעוול בן 40 שנה: האמנים הישראלים יקבלו את הכסף שמגיע להם

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את חוק התמלוגים החדש למבצעים בעידן הדיגיטלי, שיאפשר לאמנים ישראלים לדרוש תשלום ישיר מפלטפורמות סטרימינג, וכן תקציב מיוחד לתמיכה באמנים במצוקה שיגיע ל-7 מיליון שקלים בשנה

רפורמה היסטורית בעולם התרבות הישראלית. מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק זכויות מבצעים ומשדרים, שיעדכן לראשונה מזה כ-40 שנה את זכויותיהם של אמנים ישראלים בעידן הדיגיטלי והסטרימינג.

החוק, שיזמו חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי וצגה מלקו, יאפשר לזמרים, שחקנים ונגנים לדרוש תשלום ישיר מפלטפורמות תוכן דיגיטליות, וגם יקצה תקציב גדל והולך לתמיכה באמנים במצוקה. בהצבעה תמכו 19 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים.

במהלך ארבעת העשורים שעברו מאז, צריכת התרבות עברה מהפכה: השוק עבר מתקליטים וקלטות לסטרימינג, מצפייה לינארית בטלוויזיה לפלטפורמות וידאו לפי דרישה, והאמנים עצמם מצאו את עצמם נאבקים על הכנסות שלא נכללו במסגרת החוק הישן.

חברי כנסת - אילוסטרציה, צילום: אורן בן חקון

משמעות החוק החדש

על פי החוק החדש, לסל הזכויות של המבצעים על ביצועיהם תתוסף "הזכות הבלעדית להעמדה לרשות הציבור". במונחים פרקטיים: זמרים, שחקנים ונגנים יוכלו מעתה לדרוש תשלום מפלטפורמות צריכת תוכן לפי דרישה, כמו שירותי הסטרימינג למוזיקה ולווידאו, שמעמידות את ביצועיהם לרשות הציבור. עד היום, לאמן לא הייתה זכות בלעדית למנוע שימוש כזה, והוא היה זכאי רק לתמלוג שהגיע אליו דרך ארגון התמלוגים היציג. מעתה, החוק יוצר תשתית משפטית חדשה שמתאימה את עצמה לעולם הסטרימינג המודרני.

נדבך נוסף בחוק נוגע לחובות שוויון ושקיפות שיוטלו על ארגון התמלוגים, הן כלפי המשתמשים בביצועים והן כלפי המבצעים עצמם, בין אם הם חברים בארגון ובין אם לא. בנוסף, החוק החריג מהגדרת "ביצוע פומבי" השמעה או הצגה בציבור של ביצוע על ידי בעל עסק זעיר, צעד שנועד להקל על העסקים הקטנים בישראל ולא לעמיס עליהם דרישות תמלוגים שלא נוצרו עבורם.

תמיכה באמנים במצוקה

הצעד הדרמטי ביותר עבור אמנים ותיקים ומבוגרים בישראל הוא הקצאת תקציב מיוחד לתמיכה באמנים במצוקה. החוק קובע שמדי שנה יוקצה תקציב ייעודי מתוך תקציב משרד התרבות והספורט, שיחולק לאמנים לפי אמות מידה שוויוניות שיפרסם השר באתר משרדו. התקציב יעמוד על 2.5 מיליון שקלים בשנת 2026, יוכפל ל-5 מיליון שקלים ב-2027, ויגיע ל-7 מיליון שקלים בשנת 2028 וכן בכל שנה לאחר מכן. עבור אמנים רבים, שמתפרנסים בקושי גם כיום אחרי קריירות מפוארות, מדובר ברשת ביטחון שלא הייתה קיימת עד היום.

יוזם החוק, ח"כ יוסף טייב, התייחס היום למשמעות ההיסטורית של החקיקה. "הצעת החוק הזו היא רפורמה אמיתית. זו זכות בשבילי להיות היוזם שלה", אמר. לדבריו, "החוק הזה מתקן עוול שנעשה שנים רבות עם המבצעים בישראל, נגרם להם נזק רב בשל כך שהחקיקה לא עודכנה עד היום. זהו תיקון היסטורי בדיני זכויות מבצעים. הצעת החוק תעשה צדק עם האמנים והמבצעים במדינת ישראל".

גם בשטח, התגובות חיוביות. עידו נתן, מנכ"ל "אשכולות" - החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל - הגיב לאישור החוק: "אישור החוק הוא בשורה משמעותית לאלפי אמנים מבצעים בישראל, ולכל מי שמאמין בחשיבותה של תרבות ישראלית חזקה. כעת האחריות עוברת אלינו, השחקנים בשוק, לפעול יחד להסדרת מערכות היחסים, לטובת האמנים המבצעים והתרבות בישראל". בשורה התחתונה, החוק החדש מסמן את כניסתה של ישראל לעידן שבו אמני התרבות המקומיים יוכלו ליהנות ממקור הכנסה חדש, ומתשתית חוקית שמכירה בערך הכלכלי של הביצועים שלהם בכל פלטפורמה דיגיטלית - גם כזו שטרם נוצרה.

צילום: Getty Images // מוזיקאים, אילוסטרציה, צילום: gettyimages
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...