הסיכוי של נועם בתן לנצח באירוויזיון גבוה מאוד - וזו הסיבה

בכל הנוגע לאירוויזיון נדמה שאבי טולדנו נחשב לאחת האוטוריטות בתחום. הוא היה אחד הזמרים הראשונים שהביאו כבוד לישראל הצעירה (יחסית) אז בתחרות הזמר האירופית, כשייצג את המדינה עם "הורה" ב־1982 והגיע למקום השני והמכובד.

שנה אחר כך הוא הלחין לעפרה חזה את "חי", שיר שהיה חגיגת ניצחון של העם היהודי על השואה, מעין התרסה מול פניה של אירופה ושהגיע אף הוא למקום השני בתחרות, שהתקיימה באותה שנה במינכן.מעטים זוכרים שעוד לפני כן הוא השתתף גם בקדם־אירוויזיון 1981 עם השיר "קרנבל", שהגיע למקום השלישי בתחרות.

שמו של הזמר הוסיף להיקשר באירוויזיון, כשבקדם־אירוויזיון 1989 ביצע את השיר "דיינו", שהגיע - איך לא - למקום השני, מפסיד בנקודות בודדות ל"דרך המלך" של גילי וגלית, שייצג את המדינה באותה שנה באירופה. שנתיים אחר כך הוא הלחין לאורי פיינמן את "הבה נגילה", שהתחרה גם הוא בגמר.

בשנים מסוימות העיד טולדנו שהוא מאמין כי פיצח את הקוד להגעה למקומות גבוהים במרוץ השנתי לדוז פואה. אבל כיום אומר הזמר, בדיוק עם פתח מהדורת 2026 של האירוויזיון, שמתקיים הפעם בווינה, אוסטריה, הנוסחה להשתתפות באירוע, כמו גם הקריטריונים לניצחון בו, השתנו לחלוטין.

"כבר לא הרגשתי שיש לי מה לתרום בדבר הזה", מסביר המוזיקאי האגדי את הסיבה שבגללה הפסיק לייצג את ישראל, בכל קונסטלציה שהיא, במשדר המוזיקלי השנתי שמאגד את אירופה סביב מסך הטלוויזיה. "פעם הביצועים היו חיים, מלווים בתזמורת גדולה, וכל המתמודדים היו ממש זמרים. אם לא היית זמר, לא יכולת להתמודד שם. היום יש זמרים שבאים עם הקלטות מוכנות מראש, שמלוות אותם עם פלייבק של קולות. אז לאט־לאט ירדתי מזה".

עם כל השינויים, מה בכל זאת אתה חושב שדרוש כיום לזמר כדי שיתברג באחד המקומות הראשונים?

"מובן שהתנאים הבסיסיים הם מנגינה, הופעה וביצוע טובים, אבל לפני זה אתה צריך להיות פשוט שונה מאחרים. אם אתה יותר מדי דומה למתמודדים האחרים - אתה נבלע בתוך כל הדבר הזה. מובן שזו תפיסה מאוד סובייקטיבית ולא תמיד אני צודק, אבל לפעמים כן. היו אנשים שאמרו ש'הורה' לא יגיע אפילו לעשירייה הראשונה בתחרות והבטיחו לאכול את הכובע אם זה יקרה. והם בסוף אכלו את הכובע".

מפרגן לבתן

שנה אחרי זה הענקת את הלחן של "חי" לעפרה חזה. לא רצית אותו לעצמך?

"חשבתי שלהשתתף בתחרות שנה אחרי שנה זה יהיה קצת גסות רוח מצידי, כי קיבלתי את שלי במקום השני באנגליה. עפרה היתה זמרת מדהימה בעיניי, היינו זמר וזמרת השנה של גלי צה"ל והיה לנו קשר מצוין, כתבתי לה גם שירים אחרים, ובתחרות של אותה שנה היא נראתה לי הבחירה הכי נכונה וטובה. השיר 'חי' היה כמו להכניס אצבע לעין של הנאצים, על אדמת גרמניה. לשיר 'עם ישראל חי' במקום ההוא היה הצהרה מאוד חזקה".

כמה בטוח הרגשת אז כנציג ישראל? היום המשלחת שלנו מסתובבת עם אבטחה כבדה.

"ישראל תמיד היתה מאוימת, גם אז היתה אבטחה מאוד גדולה סביב המשלחת שלנו. ברור שהאקלים באירופה כיום הוא מאוד אנטי־ישראלי, ואני לא מקנא בשום נציג שלנו. תמיד היינו מתחרים 'מסוכנים' עבור כל יתר המשתתפים, אז ניסו דרך כל מיני מחאות להוריד אותנו מהתחרות".

כאמור, גם לקראת שנות ה־90 השתתף טולדנו במשדר הקדם הישראלי, הפעם עם "דיינו" - שיר שחובבי האירוויזיון (וקדמיו) זוכרים לטובה, שאותו הלחין ושר, למילים של אהוד מנור ז"ל ובעיבוד של ננסי ברנדס. "אהוד ואני פשוט היינו משוכנעים שנגיע לאירוויזיון עם השיר הזה ונכבוש את אירופה בגדול", הוא נזכר. "היו בו כל הסממנים הישראליים הפולקלוריסטיים, אבל יחד עם זאת הוא היה מאוד צועני כזה, משהו שיכול היה מאוד להצליח שם.

"בסוף השיר שנבחר הגיע בתחרות עצמה למקום הכמעט אחרון. זו היתה אכזבה מאוד גדולה עבורנו, ואהוד דיבר על זה כל הזמן, גם כמה שנים מאוחר יותר. ראינו בעובדה ש'דיינו' לא זכה פה בקדם בארץ ולא נשלח לתחרות כפספוס הכי גדול שלנו".

מה חשבת על השיר של נועם בתן? בשנים אחרות יכולת אתה לשיר אותו באותה מידה.

"זה באמת שיר שהייתי בוחר להקליט בעצמי, אם הוא היה נופל לידיי, אף שאני אוהב לכתוב ולהלחין. זה שיר כל כך טוב, הוא באמת עובד יפה. הביצוע והעיבוד מצוינים, ואני חושב שיש לו פוטנציאל זכייה, אבל בגדול. נועם צריך להיות עצמו, כמו שהוא כבר עושה באופן מצוין, הוא לא צריך טיפ מאף אחד".