מי שורק לנועם בתן בוז בווינה?

בראיון חשוף לעיתון "בילד", הנציג הישראלי משתף במציאות המורכבת בווינה בצל האיומים והשמירה ההדוקה עליו. הוא מספר על האימונים המפרכים במטרה לשרוד את שריקות הבוז הצפויות על הבמה, ולמרות הכל מבטיח להשאיר את הדרמה בחוץ ולספק לא מעט הפתעות: "לא אתן לשום דבר לעצור אותי"

בעוד פחות מעשרה ימים יעלה נועם בתן על הבמה המפוארת בווינה, אבל הדרך לשם נראית השנה פחות כמו מסלול נוצץ של כוכב פופ ויותר כמו אימון ביחידה מובחרת.

בראיון חושפני שהעניק היום לכתבת אנטוניה ימין בעיתון הגרמני "בילד", נחשפת המציאות המורכבת שמלווה את הנציג הישראלי בן ה-28 בבירה האוסטרית: בין סיורי הליכה ליליים תחת אבטחה כבדה לבין חזרות שמתקיימות בצל מתיחות ביטחונית ופוליטית חסרת תקדים, בתן מבהיר שהוא לא מתכוון לתת לרעשי הרקע להוציא אותו מפוקוס.

"האקדמיה לבוזים"

במישור המקצועי, בתן ממשיך לדבוק בשיטת העבודה שהשתרשה במשלחת הישראלית בשנים האחרונות. בראיון הוא מספר על "צוות הבוז" שמלווה אותו בחזרות - קבוצת אנשים שתפקידה לייצר עבורו סביבת עבודה "רועשת" ומאתגרת, בדיוק כפי שעשו לפניו עדן גולן ויובל רפאל.

נועם הוא למעשה התלמיד השלישי ב"אקדמיה לבוזים" של יואב צפיר, והוא מודה שהסימולציה הזו הכרחית כדי להגיע מוכן לרגע האמת. "יש לי צוות שדואג לשרוק לי בוז ולהקשות עליי בחזרות, וזה למעשה עוזר לי מאוד", הוא מסביר. "אני מוקף בצוות נהדר שמכיר אותי מבפנים ומבחוץ, ותומך בי כדי שאוכל להתרכז נטו בביצוע על הבמה ופשוט ליהנות מהרגע".

הנוכחות הציבורית הדלה וההכנות בצל המלחמה

אבל הבוזים המתוכננים הם רק קצה הקרחון של המציאות שאיתה מתמודדת המשלחת הישראלית השנה. ההכנות של בתן בארץ התנהלו תחת שגרה בלתי אפשרית של אזעקות, ירי רקטות וריצות לממ"ד, אך גם כעת בווינה, עיר שאמורה לסמל את הבועה האירוויזיונית הנוצצת, המצב רחוק מלהיות רגוע.

הזמר ממעט להיראות בציבור ומתנייד כשהוא מוקף באבטחה כבדה, מודע היטב לקיטוב שהנוכחות שלו מייצרת ולעוינות החריפה שחוותה קודמתו, יובל רפאל, בשנה שעברה בשווייץ. מול כל המתיחות הפוליטית הזו, בתן בוחר שלא להיגרר לדרמה ומסמן יעד ברור: "בסופו של דבר, אנחנו אנשים שממשיכים הלאה, ממשיכים לעבוד ועושים את מה שצריך", הוא מבהיר בראיון. "יש לי כרגע מטרה אחת גדולה: לייצג את המדינה שלי. מבחינתי זה הדבר הכי חשוב כרגע, ולא אתן לשום דבר לעצור אותי".

בין אימוני סיבולת בזמן שירה לקריאת שמע ישראל

ומה עוזר לו להישאר שפוי בתוך סיר הלחץ הזה? מתברר שההכנה לאירוויזיון דורשת לא רק מיתרי קול מברזל, אלא גם כושר של ספורטאי אולימפי. בתן משלב בשגרת החזרות שלו המון הליכות ואימוני סיבולת, כולל שירה תחת מאמץ פיזי, קפיצות, סקוואטים ותרגילי "ג'אמפינג ג'ק", הכל כדי להבטיח שהקול יישאר יציב גם כשהדופק בשמיים.

אבל לא רק הגוף דורש הכנה, גם הנפש. "אני עובד עם תדרים מסוימים, מדבר עם עצמי ונרגע", הוא משתף את ה"בילד" על הריטואל הקבוע שלו לפני העלייה לבמה. כמובן שאי אפשר בלי קצת מסורת: תפילת "שמע ישראל" היא חלק בלתי נפרד מאותו טקס, לצד האמונה החזקה שמלווה אותו. "זה אולי נשמע קלישאה, אבל אלוהים איתי. אני ממש מרגיש את זה, וזה נותן לי תמיכה," הוא אומר, ושואב כוח גם מהמשפחה - ההורים והאחים שעושים את דרכם לווינה כדי להיות לצידו ברגע האמת.

אחרי שמונה שנים של עבודה קשה בתעשיית המוזיקה, נועם בתן מבין שקיבל הזדמנות של פעם בחיים. "לקח הרבה זמן עד שמשהו כמו האירוויזיון קרה לי, וזה שבעוד רגע אעמוד על הבמה הכי גדולה באירופה זה עדיין בלתי נתפס בעיניי," הוא משתף את ימין לקראת סוף הראיון.

רגע לפני שהוא עולה לבצע את "מישל" מול מאות מיליוני צופים, ולאחר שהבטיח לכתבת הבילד "הרבה הפתעות על הבמה", בתן מנצל את הבמה כדי להעביר מסר ברור למעריצים שעוקבים אחריו מהבית: "תאמינו בעצמכם ותגשימו את עצמכם, הכל אפשרי. תהליכים לוקחים זמן ואסור לוותר מהר מדי. ואם יש דבר אחד שאני רוצה לחלוק, זה זה: אל תיקחו על עצמכם את הפחדים של האנשים שסביבכם. הפחדים שלהם הם הפחדים שלהם."