המוזיקאי האוסטרלי ניק קייב, מהיוצרים המשפיעים והמוערכים ברוק העולמי, סיפק השבוע הצצה נוספת לזיקה העמוקה והבלתי מתפשרת שהוא מנהל עם ישראל והתרבות היהודית. בדיאלוג יוצא דופן שפורסם בבלוג האישי שלו, The Red Hand Files, הוכיח קייב כי הקשר שלו לישראל אינו מסתכם בהופעות בלבד, אלא נשען על תשתית ערכית רחבה הרבה יותר מכפי שסברו מבקריו.
הדרמה הנוכחית התעוררה בעקבות פנייה של מעריץ בריטי בשם לי, שניסה לבקר את קייב על עמדותיו בנושא ישראל והציע לו בציניות להקים קולקטיב של אמנים המתעלמים מ"פשעים נגד האנושות" לטובת בצע כסף. קייב בחר להשיב באופן מפתיע באמצעות מושג מהמסורת היהודית: לשון הרע.
"סוזי ואני מנסים להיות מודעים לאיסור לשון הרע - מונח עברי שמשמעותו דיבור מרושע, מעשה שאסור לפי ההלכה היהודית", כתב קייב. "המשמעות היא איסור על אמירת דבר שלילי על אדם אחר, גם אם מדובר באמת. אנחנו לא יהודים, אבל זה נראה לנו רעיון סולידי למדי".
לאחר שתיאר כיצד הוא ואשתו משתמשים בביטוי כדי לרסן זה את זו, חתם קייב את דבריו בטון המזוהה עמו: "העניין הוא שסוזי לא כאן כרגע, ואני לבד עם הלפטופ וההצעה שלך... אז לי, אתה חתיכת אידיוט רציני, וכדאי שתלך להז***ן בדחיפות".
הניגוד המוחלט לרוג'ר ווטרס
עמדה זו אינה מקרית. בעוד אמנים דוגמת רוג'ר ווטרס הפכו את החרם על ישראל למשימת חייהם - תוך שהם גולשים לעיתים להכחשת זוועות טבח ה-7 באוקטובר ולאנטישמיות מוצהרת - קייב מציב אלטרנטיבה של מורכבות אינטלקטואלית. בראיונות שהעניק לאחר המלחמה, הגדיר את הגישה של ווטרס כ"מביכה ומזיקה".
"אני מתקשה להשלים עם השימוש במוזיקה שלי כדי להעניש אנשים רגילים בגלל מעשי הממשלה שלהם", הסביר קייב. לדידו, תנועת ה-BDS אינה מקדמת פתרון, אלא מחזקת את תחושת הבידוד והנרדפות בישראל - דינמיקה המשרתת את הכוחות הקיצוניים ביותר משני הצדדים.
חיבור שמתחיל בילדות
עבור קייב, ישראל היא מחוז זיכרון ומוקד של השראה. הוא גדל בשכונות בעלות צביון יהודי במלבורן ופיתח זיקה עמוקה לתנ"ך כבר כנער. "הוקסמתי מהסיפורים הללו, וכשנסעתי לישראל כדי לעמוד על שפת הכנרת או במקום שבו נצלב ישו, זו הייתה חוויה מרגשת עבורי בצורה יוצאת דופן", שיתף.
"ללא קשר לכל הסיבוכים הנוראיים שמתרחשים בימים אלה", סיכם קייב את עמדתו, שמצליחה לעורר אנטגוניזם בקרב מבקריו מחד והערכה בקרב מעריציו בארץ מאידך, "עמוק בפנים יש לי אהבה מתמשכת למקום הזה ולהיסטוריה של העם היהודי".
בימים שבהם אמנים נמדדים לעיתים קרובות לפי מהירות התקפלותם מול לחץ חברתי, ניק קייב מוכיח שוב שדווקא "נסיך האופל" אינו חושש להציב קול צלול של היגיון, גם אם הדבר דורש ממנו להסביר לעולם מהו לשון הרע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו