מה משותף לדנה אינטרנשיונל, יוסף סוויד, ג'קי לוי, תם אהרון וגלית חוגי? כל היוצרים והאמנים הללו מכילים בתוכם זהויות מורכבות שלא פעם מתנגשות ומעלות שאלות. כעת הזהויות האלה מגיעות לבמה, במסגרת "מטרוז'" - מופע חדש מסדרת "יהלום" של מאסטרו תום כהן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב שעלה השבוע (הערב בתיאטרון חולון, ב־19.5 בבית האופרה בתל אביב וברחבי הארץ). במרכזו מונולוגים חשופים וגלויי לב של ישראלים מרתקים שמתחברים למטרוז' (בערבית, שזירה) - מונח שמתייחס למילים יהודיות ש"הונחו" על לחנים ערביים, במאש־אפ תרבותי־מוזיקלי מסקרן.
אחרי המופע הראשון בסדרת היהלום בשנה שעברה מגיע המופע החדש בהשראתו של סלים הללי, מוזיקאי פופ יהודי אלג'יראי גיי ופורץ דרך מהמאה שעברה, שיצר סגנון שמחבר פלמנקו, מוזיקה מזרחית ומוזיקה עממית מהמגרב. הוא היה לכוכב ענק ואהוב על ידי יהודים וערבים והפך עוד בחייו לסמל ייחודי של חיבורים וריבוי זהויות. במציאות הישראלית המטרוז' מציע אפשרות להיות גם וגם וגם, להכיל את הניגודים בין האחד לשני, וגם בתוך עצמנו, לנסות לבנות גשר שיכול לחבר בין הקטבים המתרחקים, ולהכניס תקווה למקום שכה זקוק לנקודות קטנות של אור.
בראיון ל"ישראל היום" מספר מאסטרו תום כהן, שאמון על הניהול האמנותי, העיבודים והניצוח, על הייחוד שבמופע וגם על הקשר שלו לישראל 2026.
"מדובר במופע יוצא דופן ביחס למופעים האחרים שלנו ברמה המהותית, בעיקר בזה שלהבדיל מאמנים גדולים ושמות ענקים שאירחנו לאורך השנים, במופע הזה, למרות שיש בו אמנים מפורסמים, הדגש המוזיקלי הוא קודם כל על התזמורת והמוזיקה", מסביר תום.
"יצא לנו גם מאוד רלוונטי בימים האלה, כי הסיפור הוא עלינו כחברה שבה אנחנו חיים, ועל השילוב של הגם וגם. בדרך חיובית מאוד ולא פרובוקטיבית או מתריסה הפרויקט הזה מצליח להגיד שלא צריך לבחור מי אנחנו, וכל הניסיון למקם את עצמך על איזה ציר ולבחור צד הוא לא רק לא נכון אלא גם עושה עוול לעצמך. לצורך העניין גייסנו את גלית חוגי שכתבה את המופע ודמויות סופר־מעניינות שכל אחת מייצגת גם וגם אחר, שנוגעים בנימים הדקים של הנפש שלנו, בין אם זה דנה, יוסף, ג'קי, תם, גלית עצמה ועבדך הנאמן".
"שילוב של זהויות"
מה בעצם הקהל מקבל במופע כזה?
"קשה להסביר מה קורה במופע הזה", הוא צוחק. "השבוע היו שתי הופעות, ולקהל לקח 10 דקות ראשונות להבין מה זו החוויה הזאת. משם הם יוצאים להרפתקה כיפית ומרגשת, וכיף לראות איך קהלים מתחברים לזה מזווית אחרת. על הבמה מוקרנים מונולוגים שצולמו מראש, עטופים במוזיקה ובמוטיבים שעולים מתוך המונולוג שמתקיים. כל אחד מהדוברים מדבר על הגם וגם שלו, מזווית ההסתכלות שלו, וכל מונולוג בסוף מוביל ליצירה מוזיקלית או לשיר, כשחלק נכבד מהשירים מושרים על ידי דמות שכבר לא איתנו, סלים הללי, שהשתמשנו בקולו בטכנולוגיה של AI".
אנחנו בתקופה שנדמה שה"גם וגם" מאוד בעייתי. אנשים מתבקשים לתפוס צד, והפילוג והשסע גדול מאי־פעם.
"נכון, זו חד־משמעית האווירה שאנחנו חיים בה כבר תקופה. להבנתי זה התחיל מהרשתות החברתיות. עד אז לא היה חשוב מה דעתך, ופתאום אתה חייב להגיד - ואם אתה לא אומר זו גם הבעת דעה. אנחנו דורשים ממך לגנות דברים או להצטרף, לסמן באיזו קבוצה אתה לפי איך שאתה מגיב על דברים. אני חושב שהקהל בישראל הרבה יותר אינטלגנטי מזה, ואני מדבר על כל גוני הקשת".
אתה מאמין שיצירה כזאת יכולה לסייע ולגשר בין קטבים באוכלוסייה?
"אני אדם פרגמטי וריאלי. לפני כעשור עשינו קונצרט על הגבול בין מזרח למערב ירושלים במסגרת פסטיבל 'מקודשת', שהיה קריאה ענקית לשלום, ואני זוכר שעיתונאי מה'ניו יורק טיימס' שאל אותי מתי יבוא שלום עולמי. עניתי שלדעתי האישית שלום בין כל בני האדם, שבו נגיד שכולנו אחים, יהיה ביום שיתקפו אותנו החייזרים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו