החרם על האירוויזיון הצליח? גם הקהל הספרדי נשאר בבית

איגוד השידור האירופי (EBU) ותאגיד השידור האוסטרי (ORF) מיהרו לחגוג היום (רביעי) את נתוני מכירת הכרטיסים לאירוויזיון 2026 שייערך בווינה, עם הכרזה על "הקהל החי הגדול ביותר מזה שנים". אלא שמתחת למעטה הפאייטים וההודעות החגיגיות לכבוד המהדורה ה-70 של התחרות, המספרים היבשים מספרים סיפור מורכב הרבה יותר. נכון, 95 אלף כרטיסים כבר נמכרו, נתון גבוה נומינלית מזה של באזל אשתקד,

אבל אל תתנו למספרים להטעות אתכם: אולם ה"שטדהאלה" בווינה גדול משמעותית מהאולם השוויצרי הצנוע, מה שהופך את השבירה הנומינלית של השיא למובנת מאליה. יתרה מכך, לראשונה מזה זמן רב, מי שיחפש כרטיס לחצאי הגמר או אפילו לחזרות הגמר הגנרליות, יגלה שהם עדיין זמינים לרכישה בקליק באתר הרשמי. מדובר במחזה נדיר לשלב הזה של העונה, שמעיד על התקררות מסוימת בביקוש בצל גל החרמות הפוליטי ששוטף את היבשת.

המפה החדשה של רוכשי הכרטיסים חושפת סדקים עמוקים במעוזי האוהדים המסורתיים של התחרות. הדרמה הגדולה ביותר מגיעה מכיוונה של ספרד: המדינה שנחשבת למנוע של קהילת החובבים ושמאכלסת בקביעות את חמשת המקומות הראשונים בטבלאות המכירה, מצאה את עצמה השנה מחוץ לעשירייה הפותחת.

ומה קורה עם הקהל הישראלי?

לא מדובר רק בסטטיסטיקה יבשה, אלא באות אזהרה ממשי עבור מארגני התחרות - הקהל הספרדי, מהבולטים והקולניים ביותר באולם, פשוט בוחר להישאר בבית. גם בהולנד התמונה מעורבת: בעוד שהמדינה הצליחה להתברג למקום העשירי והמכובד, הישג שמראה על מאבקם של חלק מהמעריצים ההולנדים להישאר חלק מהחגיגה למרות הכל, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בנסיגה עבור מדינה שבאופן מסורתי תופסת את המקומות הראשונים במצעדי הקהל באולם. נראה כי החרם המקומי והאווירה הפוליטית יצרו פגיעה יחסית, שמותירה את הקהל הכתום בפוזיציה פחות דומיננטית מבעבר.

באיגוד השידור האירופי לא נשארו חייבים אל מול גל הפרישות, ובחרו להשיב במעין "עקיצה" דיפלומטית המנוסחת היטב בין השורות של ההודעה הרשמית. למרות הצניחה בנתונים, ה-EBU טרח לציין במפורש כי "אלפי מעריצים הולנדים עושים את דרכם לווינה", ואף הוסיף לרשימה את המעריצים מאיסלנד, אירלנד, סלובניה וספרד - כולן מדינות שרשויות השידור שלהן הצהירו על חרם או פרישה מהתחרות הנוכחית. המסר של האיגוד ברור: בעוד שהדרגים הניהוליים והפוליטיים בוחרים בנתק, הקהל עצמו מסרב להיפרד מהמותג. מרטין גרין, מנהל התחרות, אף חיזק זאת כשהצהיר כי "העובדה שמעריצים מגיעים ממעל 70 מדינות היא מדהימה", רמז עבה לכך שהתחרות חזקה יותר מכל החלטה של תאגיד שידור כזה או אחר.

למי שמחפש את הנתונים המספריים מאחורי המכירה, אלו הן עשר המדינות שרכשו את כמות הכרטיסים הגדולה ביותר לתחרות השנה, לפי סדר יורד: בראש הרשימה ניצבת המארחת אוסטריה, שאחראית לבדה על לא פחות מ-58% מכלל המכירות. אחריה מדורגות גרמניה, בריטניה, שווייץ וארצות הברית. את העשירייה הפותחת משלימות צרפת, אוסטרליה, צ'כיה, סלובקיה והולנד. אלו הם הנתונים הרשמיים שיקבעו איך ייראה הנוף האנושי באולם ה"שטדהאלה" בחודש מאי הקרוב.

גם אם ישראל לא התברגה בעשירייה הפותחת של רוכשי הכרטיסים, נתון צפוי למדי בהתחשב בכוח הקנייה של מעצמות כמו גרמניה או בריטניה, השטח הישראלי מוכיח נוכחות איתנה. ניר הראל, יו"ר מועדון חובבי האירוויזיון הישראלי (OGAE), מספק את המספרים המדויקים שמאחורי הקלעים ומאשר כי הקהל הישראלי לא מתכוון להשאיר את היציעים בווינה ריקים.

"כ-130 חברי מועדון החובבים הישראלי רכשו כרטיסים ונוסעים לתחרות", מציין הראל, ומוסיף הערכה לגבי חובבים נוספים שיעשו את הדרך באופן עצמאי: "אני מעריך שכ-30-40, ואולי אף יותר, נוספים שלא שייכים למועדון החובבים גם רכשו כרטיסים". המספרים הללו, שמצטברים לכדי משלחת אוהדים נחושה של קרוב ל-200 איש, מוכיחים כי למרות האווירה המורכבת ביבשת והקריאות לחרם, המעריצים הישראלים רואים בנסיעה לווינה הצהרת נאמנות למוזיקה ולנציג הישראלי נועם בתן.

אירוויזיון 2026 יועבר בשידור חי בכאן 11. חצי הגמר הראשון, שבו יתמודד נועם בתן עם השיר "Michelle", ייערך ביום שלישי, ה-12 במאי. חצי הגמר השני יתקיים ביום חמישי, ה-14 במאי, והגמר הגדול והחגיגי יינעל את שבוע התחרות במוצאי שבת, ה-16 במאי.