בילי אייליש וג'יימס קמרון מתאחדים: "זה יעיף לאנשים את המוח"

יש שיתופי פעולה שנשמעים כמו גימיק יחצ"ני, ויש כאלה שמרגישים כמו מפגש אמיתי בין שני עולמות. החיבור החדש בין בילי אייליש לג'יימס קמרון שייך כנראה לסוג השני. מצד אחד, אחת מכוכבות הפופ הגדולות והמדוברות בעולם. מצד שני, הבמאי שהפך את Titanic ו-Avatar לאירועים קולנועיים בקנה מידה נדיר. עכשיו, השניים נפגשים ב-Hit Me Hard and Soft: The Tour (Live in 3D), סרט הופעה חדש שיגיע לבתי הקולנוע ב-8 במאי, ואם לשפוט לפי הטריילר הראשון, זה לא אמור להיות עוד תיעוד נוצץ של סיבוב הופעות, אלא חוויה שמנסה להכניס את הקהל ממש פנימה.

https://www.youtube.com/watch?v=grs2hNHXKdQ

כבר בתחילת הטריילר קמרון מבהיר את גודל הציפייה כשהוא אומר לאייליש: "זה הולך להעיף לאנשים את המוח". זאת אמירה גדולה, אבל במקרה הזה היא גם נשמעת הגיונית. קמרון לא נכנס לפרויקטים כאלה כדי לעמוד בצד, ואייליש, מצדה, לא נראית כמו אמנית שמוכנה להסתפק בגרסה בטוחה ושגרתית של עצמה. לפי הקטעים שנחשפו, השניים עובדים יחד על החלטות יצירתיות, מרכיבים משקפי תלת-ממד, מדברים על איך לגרום לכל זה לעבוד, ובעיקר משדרים שזה פרויקט שנולד מתוך סקרנות אמיתית, לא רק מתוך רצון "להוציא עוד סרט".

אבל מה שבאמת הופך את הסרט הזה למסקרן הוא דווקא לא הטכנולוגיה. זו הזווית האנושית. מעבר לצילומי הבמה, הטריילר חושף רגעים קטנים שמסבירים למה בילי אייליש מצליחה לייצר חיבור כל כך חזק עם הקהל שלה. באחד הרגעים היא מראה שריטות על היד, שנגרמו לה כשהיא רצה לאורך המחסום ועשתה היי-פייב למעריצים. ברגע אחר היא אומרת שהיא לא מרגישה שהיא "הולכת להופיע", אלא "הולכת לבלות עם החברים שלה". מבחינתה, המעריצים הם לא תפאורה, ולא קהל אנונימי ביציע. הם חלק מהחוויה,  מהיום שלה, ומהסיבה שכל הדבר הזה עובד.

וזה אולי לב העניין. בעולם שבו לא מעט כוכבים בונים מרחק, אייליש בונה קרבה. היא אומרת בטריילר שהיא רוצה להיות "האמנית שהיא עצמה הייתה רוצה להעריץ", והמשפט הזה מסביר כמעט הכול. הוא מסביר את השפה הישירה שלה, את התחושה הלא מלוטשת שהיא שומרת עליה גם ברגעים הכי גדולים, ואת העובדה שסרט ההופעה הזה לא מסתפק ב"וואו" חזותי, אלא מנסה לתעד גם אינטימיות, חולשה וחיבור.

גם מאחורי הקלעים הסרט מבטיח להביא משהו שונה. אחד הפרטים הבולטים שנחשפים בטריילר הוא "חדר גורים" שאייליש דואגת להקים בכל תחנה בסיבוב, כדי שחברי הצוות יוכלו לבלות עם כלבים מעמותות מקומיות ולהתאוורר מהשגרה השוחקת של הטור. זה פרט קטן, כמעט שולי לכאורה, אבל הוא עושה בדיוק את מה שסרטים מהסוג הזה מבקשים לעשות: להפוך כוכבת ענקית לבן אדם. לא לעוד אייקון נוצץ ורחוק, אלא למישהי שחושבת גם על האנשים סביבה, על העומס, על הצורך לנשום, ועל דרכים פשוטות להחזיר קצת אנושיות וחמימות למסע אינטנסיבי.

מבחינה תרבותית, החיבור בין בילי אייליש לג'יימס קמרון גם מספר סיפור רחב יותר. בשנים האחרונות, סרטי הופעה הפכו מז'אנר משלים לאירוע קולנועי בפני עצמו. הקהל כבר לא מחפש רק "להיות שם" דרך המסך, אלא לקבל חוויה שאין לו באולם, ביוטיוב או בטיקטוק. כאן בדיוק נכנס היתרון של קמרון: אם יש יוצר שיודע להפוך טכנולוגיה לחוויה רגשית, זה הוא. ואם יש אמנית שיודעת לקחת הופעת ענק ולגרום לה להרגיש אישית, זו אייליש. השילוב ביניהם עשוי ליצור משהו שנע בין מופע מוזיקלי, יומן מסע וסרט מעריצים במובן הכי חיובי של המילה.

יש כאן גם פוטנציאל מעניין עבור מי שאינם מעריצים מושבעים של אייליש. הטריילר לא משווק רק שירים, אלא גישה. הוא מציע הצצה לדרך שבה אמן צעיר בונה קשר עם קהל בעידן של חשיפה תמידית, והוא מראה איך אפשר לייצר אינטימיות גם במופע שנמכר עד אפס מקום. במובן הזה, Hit Me Hard and Soft: The Tour (Live in 3D) עשוי לעבוד לא רק כסרט מוזיקה, אלא גם כתזכורת לכך שמאחורי מכונת הפופ עדיין יש אנשים שמחפשים מגע אמיתי.