"הבור יעמיק": הנגנים מאחורי הכוכבים הישראלים הגדולים נשברים

האולמות סגורים, להתקהל אסור, והמוזיקה היחידה שנשמעת היא הצלילים הצורמים מהתרעות מקדימות ומאזעקות. עולם המוזיקה הישראלי, שכבר נחבט לא פעם מאז הקורונה, דרך מבצעים צבאיים ומלחמות, נמצא שוב ב"הולד" בלי אופק ממשי.

לצד האמנים שעומדים בקדמת הבמה יש מערך שלם של אנשים שעושים את ההופעה, ובהם צוותים טכניים שאחראים על הסאונד, התאורה והבמה, וכמובן - להקות של נגנים שמהווים חלק בלתי נפרד מההופעה של הזמרים.

ב"עילם", עמותה ישראלית לזכויות מוזיקאים מבצעים, הודיעו על חידוש והרחבה של פעילות קרן המוזיקאים - קרן רווחה שהוקמה במטרה להעניק סיוע כלכלי דיסקרטי למוזיקאים הנקלעים למצבי קיצון רפואיים או למצוקה כלכלית.

ערן מיטלמן הוא מוזיקאי וקלידן ותיק שמנגן עם אביב גפן, היהודים, מירי מסיקה, המופע של מירי וקרן, ירמי קפלן עושה אלטון ג'ון, מיכה שטרית ועוד, לצד היותו מפיק מוזיקלי בהפקות, באירועי חברה ובמחוות מוזיקליות. אריאל טוכמן הוא גיטריסט מוביל ומפיק מוזיקלי שמנגן עם עברי לידר, עידן חביב, לירן דנינו ומרגי. מורן מייזלס היא מוזיקאית וקלידנית שמופיעה עם יובל דיין, משפחת גרינגליק, דין דין אביב והרכבי קאברים.

בראיון ל"ישראל היום" הם מספרים על התחושות הקשות וחוסר הוודאות העצום באשר להמשך. "אמנם אני מפיק מוזיקלי שעובד באולפן, אבל רוב הפרנסה שלי היא מהופעות עם אמנים, ושוב ה'קלישאה' הגדולה היא שאנחנו הראשונים שנסגרים והאחרונים שנפתחים", אומר מיטלמן. "זה ואקום שנוצר בבת־אחת, ומעבר לדאגה הכלכלית ולשגרת החיים שחסרה ישנה החרדה של מתי זה ייגמר, כי אני לא רואה אופק, וכרגע אין שום מתווה פיצויים.

"בקורונה בשלב מסוים התייצב המתווה ושרדנו אותו, אבל במלחמה הקודמת עם איראן לא הצלחתי לקבל שום פיצוי, כי זה היה 12 יום, ובגלל שאנחנו עובדים שוטף פלוס לא עמדתי בתנאים. את הבור עצמו נרגיש באמת בעוד חודש או חודשיים, כי כרגע יש עוד כספים על הופעות מינואר ומפברואר. התבטלו לי מופעים של מירי וקרן עם הפילהרמונית, פסטיבל רוק פתאל, ולפי הדיבורים גם יום העצמאות בסכנה - יום שיש לי בו ארבע הופעות עם אביב גפן, ואם זה אכן יהיה ככה הבור יעמיק".

טוכמן: "חודש מארס בשבילי היה אמור להיות אחד העמוסים, גם בגלל פורים וגם כי תוכננו הופעות גדולות עם עברי לידר בהיכל התרבות, 20 שנה לאלבום 'זה לא אותו דבר', סולד־אאוט, מנורה שני עם לירן דנינו, מופע השקה של האלבום החדש של מרגי בבארבי, והייתי אמור להופיע במנורה עם ששון שאולוב במופע גדול. הכל כמובן בוטל, ומהבחינה הזאת זה הפסד של עשרות אלפי שקלים. ובבום. פתאום אתה על אפס הכנסה, ועכשיו צריך לחשוב מה עושים עם זה.

"הרבה מהאירועים האלה לא יידחו - הם פשוט לא יקרו. זה כסף שלא יגיע. לא יהיה פורים שוב. אני מבין את המצב הלא שפוי, יש אנשים שנהרגים, שנלחמים, אני לא באמת יכול להתלונן, אבל כן יש פה בום, ואנחנו צריכים לחשוב מה לעשות מבחינת תשלומים שמגיעים לנו. אנחנו עצמאים, על עבודות בפברואר נקבל תשלום במארס, וזה משהו שיכול למנוע סיוע מהמדינה, כי כאילו קיבלנו כסף החודש. בכל פעם מחדש מישהו נופל בזה, ואני וחבריי הבנו שצריך לא לקבל את הכספים או לדחות אותם".

מייזלס: "ינואר-פברואר הם חודשים חלשים, וממש ציפיתי למארס, לאירועי פורים, כמה ימים עם המון עבודה מבוקר עד ערב. גם בן הזוג שלי נגן, אנחנו הורים לשלוש בנות, והכל התבטל, ואת יודעת שהאירועים האלה לא יחזרו. גם כשאומרים שאירוע מסוים יידחה למועד אחר - ייתכן שזה יעלה על מופע אחר ולא תהיי פנויה, אז ההפסד קיים".

מתגעגעים לבמה

זה קצת דז'ה־וו לקורונה - אבל מופעים אינטימיים במסגרת המגבלות, יוזמות שכבר התחילו בתל אביב, זה משהו שחושבים עליו?

מיטלמן: "בקורונה יצא לי לעשות כמה כאלה, בעיקר עם מירי מסיקה. הסתובבנו בבתים. אם גם הפעם יהיו יוזמות של הופעות כאלה - אולי זה יכול לקרות. זה משמר את הקשר עם הקהל, ויש בזה קסם משלו. אבל אני כמובן אשמח שהכל יחזור ונעלה על הבמה הגדולה. יש לי הרבה געגוע, ובעיקר דאגה למקצוע שלנו, חוסר ודאות ואי־ידיעה לגבי פיצוי. אחרי כל כך הרבה שנים שאתה בתחום ותורם למדינה מבחינה תרבותית - פתאום אתה מוצא את עצמך בבית, וזה קשה".

טוכמן: "אני עובד עם אמנים, ואם הם יעשו את זה מובן שאלך איתם. בקורונה הופעתי עם עברי בבתים פרטיים ובאירועים קטנים, וגם ב־7 באוקטובר הופענו בבסיסים ובשטחי כינוסי למעט אנשים, אבל הפעם אני לא בטוח שהאמנים ירצו, כי גם הם כבר התעייפו מזה, לתחושתי. אני באמת חושב קדימה, לאן המצב הזה ילך. כל אחד צריך לחשוב אולי על עוד משהו שלא קשור רק להופעות. יש לי חברים שעושים מוזיקה לחו"ל, מקליטים ועובדים עם אנשים דרך האינטרנט, בשלט־רחוק. זו אולי אפשרות, כי גם הקלטת השירים בארץ נעצרה - וזה ברור, אנשים לא רוצים להוציא עכשיו שירים".

מייזלס: "יצא לי להתלוות לאמנים במופעים כאלה אחרי 7 באוקטובר, בהתנדבות, אבל זה לא משהו שיזמתי. אם יקראו לי - אבוא. כרגע זה בעיקר עצוב. יש תחושה שאני לא אני, שאני לא מגשימה את מה שבאתי לעשות - לשמח, לנגן".