המציאות הביטחונית הקשה בצפון ממשיכה לגבות מחיר נפשי כבד מתושבי האזור, והפעם זוהי הזמרת מאיה דדון, תושבת קריית שמונה, שבוחרת לשתף בסטורי אישי וכואב את המצוקה שעוברים תושבי הצפון.
דדון, שפרצה כהבטחה גדולה בעולם המוזיקה, הצהירה באופן חד-משמעי כי לראשונה, המוזיקה וההופעות אינן מעניינות אותה. דבריה נכתבו על רקע לילה רווי מתיחות שבו שוגרו כ-200 טילים לעבר ישראל, לילה שהיה גדוש בשמועות ובתחושת חוסר אונים שהולכת ומעמיקה בקרב מי שנותרו בקו העימות.
לא פעם ראשונה שבה דדון נאלצת להתמודד עם המציאות הבטחונית הקשה
עבור דדון, המלחמה אינה אירוע נקודתי אלא צלקת מדממת. כמי שפונתה מביתה בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" ונאלצה לנדוד במשך תקופה ארוכה עד שחזרה לקריית שמונה, היא מתארת תחושת שבר עמוקה. היא הגדירה את אירועי השבעה באוקטובר כטראומה מלווה. "אני צריכה להתמודד עם דברים שילדה בגילי לא אמורה לעבור", ציינה בעבר.
למרות שחתמה את דבריה בהבעת אמון בצה"ל, הטון הכללי היה של ייאוש מהיכולת לקיים חיים תקינים תחת איום תמידי. כשהבית מתפרק והביטחון האישי מעורער מהיסוד, גם האמנות הגדולה ביותר נדחקת הצידה לטובת הישרדות בסיסית. דדון מסרבת לייפות את המציאות: עבורה, ועבור תושבי קריית שמונה, מדובר בנקודת שבירה שאי אפשר להתעלם ממנה יותר.