מוזיקה שיוצרת מסר של אחדות ואהבה דווקא בזמן מלחמה בין העמים. צילום: גיל שלו

תפילות מחאה: הפרויקט המוזיקלי שמחבר בין ישראלים לאיראנים

כמו בהרבה תחומים באיראן גם למוזיקה יש חוקים נוקשים וצנזורה הדוקה, אבל דווקא מתחת לאף של המשטר נולדה יצירה יוצאת דופן: שיתוף פעולה מוזיקלי בין ישראלים לאיראנים • האם דווקא דרך הצלילים אפשר לבנות גשר בין עמים שנחשבו אויבים? • צפו בסרטון

בעידן שבו היחסים בין ישראל לאיראן מוגדרים בעיקר דרך עימותים פוליטיים וצבאיים, יש מי שמנסים לייצר שיח אחר לגמרי דרך תרבות ומוזיקה. 

הפרויקט המוזיקלי "הושיעני", או בשמו הפרסי "נג’אטם דה" (نجاتم ده), מבוסס על פסוקים מפרק ו’ בספר תהלים, שבהם דוד המלך זועק לעזרה בתוך מצוקה עמוקה. הפסוקים מתארים רגע אנושי אוניברסלי של כאב, ייאוש ובקשה להקלה, תחושות שיכולות לדבר אל אנשים גם מעבר לגבולות דת, שפה או לאום.

מאחורי היצירה עומד המלחין ירון צ’רניאק, דוקטורנט באוניברסיטת UCLA בלוס אנג’לס, שהיה שותף בעבר להלחנה והקלטת פסקולים לסרטים וסדרות בתעשיית הקולנוע בהוליווד.

צ’רניאק מתמחה בכלי נגינה מסורתיים מהמזרח התיכון ובמיוחד במוזיקה הפרסית ובמהלך העשור האחרון יצר קשרים עם מוזיקאים מאיראן ועם אמנים מהקהילה האיראנית בגולה.

לדבריו, הפרויקט נולד מתוך תחושת הזדהות עם המחאות שהחלו באיראן לאחר מותה של מהסא אמיני בשנת 2022 “יש רוח של שליחות, גם ברמה הגאופוליטית להיות שותף לזה אומר ליצור גשר תרבותי בינינו לבין מי שהיה נחשב האויב שלנו”, הוא אומר.

הבחירה בטקסט מקראי אינה מקרית. בעיני צ’רניאק, הקריאה לעזרה מתוך תהלים מבטאת כאב אנושי שמוכר גם לציבור האיראני “אנשים דורשים חופש וצדק במשך 40 שנה, ויש לנו עם מה להזדהות עם הכאב הזה”, הוא מסביר.

כדי לאפשר ליצירה להגיע לקהל האיראני מבלי לחשוף את מקור הטקסט, השיר מבוצע בעברית אך בדיאלקט פרסי. מדובר בפתרון יצירתי שנועד לעקוף את הצנזורה המחמירה באיראן, שבה קריאה של התנ”ך בפרסית לקהל מקומי אסורה על פי חוק.

ירון צ'רניאק- האיש שהאחראי על החיבור המיוחד בין מפיק מוזיקלי ישראלי למוזיקאים איראנים,

גם מבחינה מוזיקלית נעשתה בחירה מחושבת: הלחן מבוסס על הסולם הפרסי המסורתי "דסתגאה-א סגאה", אחד מהמבנים המוזיקליים המבטאים בצורה עמוקה תחושות של געגוע וכאב.

אבל האתגר הגדול ביותר היה דווקא הגנה על האמנים האיראנים שלקחו חלק בפרויקט. כדי למנוע חשיפה שעלולה לסכן אותם, הוחלט להציג את היצירה באמצעות אנימציה בלבד.

חמישה אנימטורים מתל אביב, בהובלת היוצר דימה טרטיאקוב, יצרו עולם חזותי עשיר בדימויים ובסמלים המזוהים עם המאבק לחירות באיראן.

למרות האתגרים, צ’רניאק מאמין שמוזיקה יכולה להשפיע בדרכים אחרות מאלה של פוליטיקה "למוזיקה יש כוח להביא מחאה בצורה רכה. הכוח הרך הזה יכול לשנות מציאות", הוא אומר.

ואולי דווקא משום כך החלום שלו נשמע כמעט אוטופי: להגיע יום אחד לטהרן ולנגן שם עם מוזיקאים מקומיים: "אולי ממש בשנה הקרובה נהיה באיראן ובטהרן וננגן שם עם אנשים את אותם הכלים שיש להם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...