קיי־פופ בספרדית? כך נוצרת תעשיית הכוכבים הגלובלית החדשה

קיי־פופ לטיני נשמע כמו חיבור אקזוטי, אולי אפילו סתירה פנימית. אבל עבור HYBE, אחת מחברות הבידור הגדולות בדרום קוריאה, זהו צעד אסטרטגי מחושב. אחרי ההצלחה של הפרויקטים הבינלאומיים שלה כמו להקת הבנות Katseye, החברה הקימה בדרום אמריקה את “סנטוס בראבוס”  להקה ששרה בספרדית, אך פועלת לפי ספר החוקים של הקיי־פופ.

אז מה בעצם הופך את זה לקיי־פופ? לא הסאונד, אלא השיטה.

המודל הקוריאני לא מסתכם בז’אנר מוזיקלי, אלא במנגנון ייצור: אימונים אינטנסיביים, משמעת ביצועית, כוריאוגרפיה מתוזמנת שמייצרת רגעים ויראליים ושירים שבנויים בקפידה עם פזמונים חדים, ברייקים מדויקים ופאנצ’ים שמכוונים לאלגוריתם. כעת, אותה מתודולוגיה מולבשת על פופ לטיני ומוגשת לשוק המקומי והבינלאומי כאחד.

אבל מעבר לפרויקט עצמו, מדובר בסימן לשינוי עמוק יותר בתרבות הפופ. בעבר, ז’אנרים צמחו מתוך זהות ומקום ורק אחר כך התפשטו לעולם: ההיפ־הופ נולד בברונקס, הרגאיי בג’מייקה, הרגאטון התעצב בפנמה ופוארטו ריקו והקיי־פופ בדרום קוריאה. לכל סגנון היה הקשר תרבותי ברור, שפה וסיפור.

היום התמונה משתנה. לא מדובר עוד בתרבות לאומית שמייצאת את עצמה, אלא בפורמט שניתן לשכפול ולהתאמה. במקום שדרום קוריאה תמשיך לייצא קיי־פופ כמותג מוזיקלי, היא מייצאת את שיטת הייצור שלו, את האופן שבו בונים כוכבים, מעצבים להקות ומייצרים להיטים.

בתוך המשוואה הזו, השפה הופכת לפרט משני, קוריאנית, ספרדית או אנגלית זה אותו הפופ רק במילים אחרות.

אם “סנטוס בראבוס” יצליחו, זו תהיה הוכחה לכך שקיי־פופ כבר איננו רק ז’אנר, אלא פורמט עולמי לייצור כוכבים ויש שיגידו פס הייצור המרכזי של הפופ הגלובלי.