לא חלמנו שתלך: השירים הבלתי נשכחים של מתי כספי

ה-8 בפברואר הוא יום עצוב למוזיקה הישראלית. למעשה מדובר באחד מהימים שחובבי, עורכי ופרשני תרבות, בעיקר מוזיקה, יודעים שיגיע יום אחד, והם תמיד חוששים ממנו.

זה כך בכל פעם שדמות מיתית, נכס צאן ברזל ביצירה הישראלית, הולכת לעולמה, והיא מורגשת ביתר שאת הפעם, עם מותו של מי שיכול להיחשב גדול המלחינים הישראלים.

מתי כספי, שהלך לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, לא רק שנחשב לאגדה בחייו ולמי שתרם רבות ליצירת פס הקול הישראלי בזכות יצירתו שלו, היה גם האדריכל והמעצב של לא מעט קריירות של מיטב נציגי ונציגות הזמר העברי.

קשה לסכם את פועלו בטקסט אחד, שכן מדובר במוזיקאי שהמילה "גאון" הוצמדה אל שמו לא אחת לאורך עשורי פעילותו הרבים, כשבאופן נדיר מדובר – במקרה שלו מדובר בתיאור מדויק. כזה של אמן פורה, שמעין היצירה שלו לא יבש ושכקשה למצוא מלחין שהשתווה אליו במונחי תרומה לתרבות המקומית.

קאנון היצירה הישראלי לא היה נראה כפי שהוא נראה אלמלא היה כספי אחת מדמויותיו הבולטות. לרשימה זו יכלו להיכנס גם "מקום לדאגה", "מישהו", "אליעזר בן יהודה", "לא טוב היות האדם לבדו", "היה לי חבר היה לי אח", "זה מכבר" ועוד שירים רבים אחרים. אבל אוסף השירים שמוזכרים כאן מתמקד באלה ששר כספי ז"ל עצמו, או שהביצוע שלו נחשב לא פחות מוכר מזה של הזמר/ת ששרו אותו במקור.

עם מותו העצוב הוא הותיר אחריו גוף יצירה מרשים, עשיר ונדיר, שקשה לחשוב על אמן בישראל -מבצע או מלחין, שיכול להשתוות לו במונחי נפח, מנעד, השפעה והשראה. לכתו של כספי לעולמו מסמל שלב נוסף בתהליך היכחדותו הבלתי נמנע של דור הנפילים המוזיקליים בארץ. כאמור - זהו יום עצוב, יום אבל כבד, עבור כל מעריץ של מוזיקה מקורית.

לא ידעתי שתלכי ממני

מהשירים הראשונים שקופצים לראש למשמע השם "מתי כספי" והוא הופיע כבר באלבומו השני של המוזיקאי, המוכר לרבים לא רק בשל שיריו, אלא גם בזכות פעמון הדלת המפורסם המצולם על עטיפתו האייקונית.

אהוד מנור היה אמון על מילות "לא ידעתי שתלכי ממני", כפי שיעשה בעוד לא מעט משיריו של כספי בהמשך, כשהפכו השניים חברים ושותפים לעשייה שתכלול עוד לא מעט קלאסיקות ישראליות.

"לא ידעתי", שיר פרידה שדי מדבר על עצמו, עומד במרכזן של שלל התנצחויות רשת מצד מעריצים וחובבים, שמפרשים את מילותיו, מנתחים אותו מקצבית ומנסים לפרק את האופן שבו כספי ז"ל התאים אקורדים למילים, ויצר סיפור מוזיקלי שלעתים לא מצריך את הטקסט שלו עצמו כדי להעביר תחושות כמו הלם או חרדה, שאוחזות בכותבו.

מעבר לניתוחים של מהלכים אקורדים, סוגי מעברים וסינקופות, מדובר בשיר גאוני בפשטותו. שמו הוא אמנם "לא ידעתי שתלכי ממני", אבל בהקלטה עצמה שר כספי "לא חלמתי שתלכי ממני", כשאחת ההשערות לכך היא שמנור כתב את השיר במהירות באולפן ההקלטות, והיה בלחץ של זמן ולכן לא שם לב לאי-התאמות קטנות בין הכותרת שנתן לבין מילות השיר עצמן.

האלבום השני של כספי (או "אלבום הפעמון" כפי שיש מי שקורא לו) שפרט לשיר זה הכיל גם שירים שיהפכו להיטים על-זמניים, ביניהם "ברית עולם" ו-"הנה הנה", נחשב לאחד מאבני הדרך של המוזיקה המקומית בשנות השבעים.

הנה הנה

שיר נוסף מאלבום הפעמון, שיצא ב-1976. הוא נכתב ב-1975 לפי הזמנה של תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, לאחר שכספי זכה בתואר מלחין השנה ומנור זכה בקטגוריית פזמונאי השנה.

בראיון אהוד מנור סיפר כי השיר נולד בזמן שישבו הוא וכספי בדירתו החדשה והטרם-מרוהטת של האחרון, לאחר שמתי החל לנגן את נעימת השיר על פסנתר ומנור הצטרף אליו בכתיבת מילים, שפשוט פרצו ממנו.

להקת הכל עובר חביבי ביצעה את השיר ב-1977, אבל מעטים זוכרים את הביצוע. דווקא השיחה האותנטית לחלוטין, שהתקיימה בין כספי לבין טכנאי ההקלטות של "הנה הנה", זכורה יותר -כנראה משום שהיא פותחת את השיר עצמו.

ברית עולם

עוד פנינה מאותו אלבום בעל חשיבות היסטורית, והיא בכלל התפתחה ממנגינה שנכתבה לסרט "סנוקר" (או כפי שהוא מוכר בתרבות הפופולרית – "חגיגה בסנוקר").

בהמשך כתב מתי חלק מוזיקלי נוסף לשיר, אהוד מנור הוסיף לו מילים, ו"ברית עולם", שהוא למעשה שיר אהבה של אהוד לרעייתו עופרה פוקס, בוצע לראשונה בגרסתו המוכרת כחלק מפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1967 (מהדורת אותה שנה כללה גם ביצועים ראשונים לשירים כמו "שיר של יום חולין" בביצוע הזמרת אילנית ו-"החגיגה נגמרת" של, הנה היא שוב-  להקת הכל עובר חביבי).

האגדה, ומנור עצמו, מספרים ש"ברית עולם" נכתב "כבר בהתרגשות של הלילה הראשון" שלאחר חתונתם. זו כנראה אחת הסיבות לכך שמדובר באחד משירי הכניסה לחופה האהובים על המתחתנים הישראלים.

נח

בפנתיאון היצירה הישראלי יש מקום של כבוד לשירים שמבוססים על סיפורי התנ"ך, ואחד הזכורים שבהם הוא הקלאסיקה הכיפית "נח", שהלחין מתי כספי למילים של יורם טהרלב.

"נח" -גרסת כספי, הופיעה באלבום הבכורה שלו מ-1974, שכלל בעיקר שירים שכתב המוזיקאי לאחרים, או עבור פרויקטים שלקח בהם חלק (ביניהם גם "איך זה שכוכב", שכתב נתן זך והלחין מתי).

"נח" בוצע על ידי כספי ולהקת שוקולד מנטה מסטיק, שהוא היה לה מנהל מוזיקלי, בפסטיבל הזמר והפזמון באותה שנה, והוא מצא דרכו גם לאלבום הראשון של כספי, שהציג לעולם את מנעדו הסגנוני הרחב ואת הוורסטיליות המוזיקלית שלו.

בראיון סיפרה חברת הלהקה ירדנה ארזי, כי לא מעט משירי פסטיבל הזמר של אותה השנה נכתבו בהשראת מלחמת יום הכיפורים, שהתרחשה כמה חודשים לפני כן. מבחינה זו היה "נח" משב רוח אופטימי, מרענן ואסקפיסטי משהו, בין שירי התחרות הטעונה ההיא.

השילוב בין הלחן המקפיץ, המילים הנהדרות של טהרלב, והשירה, ההגשה וההלבשה של שלוש זמרות שוקולד מנטה מסטיק, זיכו אותו במעמד להיט ענק, אף שלא ניצח בתחרות באותה שנה.

ילדותי השנייה

פרי נוסף לשיתוף הפעולה הארוך והיצירתי בין מתי כספי לאהוד מנור, שיצא ב-1985 כחלק מאלבום של כספי בעל אותו השם. ביקום מקביל, כותב מילות השיר הוא דווקא יוסי בנאי המנוח, עמו התיידד כספי באותה תקופה. השניים גרו בשכנות, כשכספי פנה לבנאי שיכתוב מילים למנגינה שכתב. "הבאתי לו מנגינה והוא התקשר אלי כעבור שבוע ואמר שיש לו את המשפט הראשון, 'אם זה נכון באמת'", סיפר כספי בראיון.

"שמחתי כי ידעתי שבעוד שבוע הוא יתקשר עוד פעם ולאט לאט יהיה שיר. ואכן מקץ כארבעה וחצי חודשים התקשרתי אליו והוא אמר לי 'אני עדיין תקוע עם המשפט הראשון'. חיכיתי בסבלנות עוד שבעה חודשים והוא עדיין היה תקוע. אמרתי 'אכפת לך אם אקח את המנגינה למישהו אחר?' הוא אמר  - לא לא, קח, כי המשפט הזה, 'אם זה נכון באמת' לא עוזב אותי'. השמעתי לאהוד מנור (את המנגינה) והוא אמר  מיד –'זו ילדותי השנייה'".  על פי יוצרו, "ילדותי השנייה" תיאר את התקופה בה נולדה בתו הבכורה, גלי.

כשאלוהים אמר בפעם הראשונה

את מילות הקלאסיקה "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה" כתב המשורר נתן זך כבר ב-1960, והוא הופיע בספר שיריו "שירים שונים" שראה אור באותה שנה. אבל הוא הפך מוכר בכל בית בישראל לאחר שכספי העניק לו לחן, לקראת ערב שירי המשוררים של תחנת גלי צה"ל של 1972 - שם גם ביצע אותו.

בהמשך הוא שר אותו יחד עם שלמה גרוניך במופע האגדי המשותף שלהם "מאחורי הצלילים"  מ-1973. כשיצא אלבום הבכורה שלו, הקליט כספי את השיר מחדש. בראיון סיפר זך שכששב לישראל אחרי שנים רבות בהן לא ביקר כאן, בעודו נוסע ברכבת לחיפה, חייל שישב באותו קרון השמיע את השיר במכשיר רדיו שנשא עמו.

זך לא הכיר את העיבוד המוזיקלי של השיר והוטרד למדי ממנו, ולכן הפציר בחייל שיכבה את הרדיו, כשזה ענה לו בתגובה: "יש לך משהו נגד נתן זך?". "זו הייתה הפעם הראשונה בה נתקלתי בהלחנה של שיר שלי", סיפר המשורר, שהודה שאף שמאז החל לחבב את השיר, הוא עדיין חושב שמדובר ביצירה שלו שלא מיועדת להלחנה.

ציור

תוצר נוסף ועוד שיר נפלא שהופיע ב-"מאחורי הצלילים", המופע המוזיקלי המשותף והמשובח של הצמד כספי-גרוניך, שבתקופה מסוימת אף חלק דירה משותפת.

במקור יצא "ציור", שאת מילותיו כתב אילן גרוניך – האח של, במסגרת תקליט שדרים שהוציא מתי ב-1972, אך הביצוע המוכר יותר שלו הוא זה שביצעו השניים בהופעה חיה.

זהו למעשה השיר הראשון שכתבו יחד, ואף שזכה להשמעות ברדיו והגיע למקומות גבוהים במצעד הפזמונים, "ציור", יצירה פסיכדלית משהו, לא נחשב עם הזמן להיט שמוכר לחובבי מוזיקה ישראלית מיינסטרימית בלבד.

אבל ככל שנקפו השנים הוא זכה להערכה לה הוא ראוי, כשזכור במיוחד הביצוע המצולם של השיר ממלחמת יום הכיפורים, אז ביצע אותו הצמד מול חיילים באחת המלחמות הקשות שידעה עד אז ישראל הצעירה.