דירגנו את עשרת השירים הטובים ביותר של דייויד בואי - מסכימים?

היום, 10 בינואר, לפני עשר שנים בדיוק, הלך דיוויד בואי לעולמו בגיל 69, לאחר שנכנע למחלת הסרטן. המוזיקאי האגדי, זיקית מוזיקלית שהחליפה ז'אנרים ופרסונות על בסיס קבוע, השאיר מאחוריו מורשת של 26 אלבומי אולפן, 128 סינגלים ויותר מ-400 יצירות בסך הכל.

כשהתבקשנו לדרג את עשרת השירים הכי טובים שלו לציון עשור למותו, הבהרנו שמדובר במשימה בלתי אפשרית, שכן על כל מקום ברשימה מתחרות כמה וכמה רצועות. לא משנה מה שייכתב כאן – יהיו רבים שיחלקו עלינו, וככל הנראה אנחנו נחלוק על עצמנו כבר בעוד כמה דקות. אבל ככה זה כשמדובר בענק על-זמני כמו דיוויד בואי, גאון שלא ניתן להגדיר, לכמת או לפשט. עשינו את המקסימום, זה מה שיצא.     

     10.Space Oddity" (1969)"

עם כל הכבוד למצקצקים, אי אפשר להשמיט את השיר הכי מזוהה עם דיוויד בואי, וככל הנראה גם הכי מושמע (ונטחן?) שלו, מרשימת עשרת השירים הכי טובים שלו. גם הפחות מעורים בדיסקוגרפיה של הזמר אמורים לדעת מיהו מייג'ור טום – אותו אסטרונאוט נועז שאיבד קשר עם כדור הארץ ומרחף לו לבדו בחלל, לעבר האבדון, ומבקש שימסרו לאשתו שהוא אוהב אותה.

"Space Oddity" המרגש, החולמני והמלנכולי, שנכתב בהשראת הסרט "2001: אודיסיה בחלל", הוא הסינגל היחיד מתוך אלבום האולפן השני של הזמר, שנקרא בפשטות "David Bowie",  אם כי יצא במהדורה מחודשת ב-1972 תחת השם "Space Oddity" – בדיוק כמו השיר.

בכל אופן, מדהים שהיצירה הזו עדיין מחזיקה מים 57 שנים אחרי ששוחררה. הסיבה היחידה שלא דירגנו אותה במקום גבוה יותר ברשימה היא שאיפשהו, ככל הנראה מרוב השמעות חוזרות ונשנות, היא איבדה קצת מהאימפקט שלה. ברור שנתחרט על כך שלא נתנו ל-"Space Oddity" את המקום השמיני או השביעי, אבל כבר מאוחר מדי. כבר לחצנו Send.

9. Let’s Dance" (1983)"

עובדה: "Let’s Dance", שיר הנושא של אלבומו ה-15 של בואי, הוא השיר הכי מצליח שלו – לפחות מסחרית. המנון הפופ-דיסקו-Fאנק-דאנס האופטימי הזה כבש את המקום הראשון גם בבריטניה וגם בארה"ב – הישג שאף להיט אחר שלו לא הצליח לשחזר.

בנוסף, האלבום "Let’s Dance" הוא התקליט הנמכר ביותר של בואי ברחבי העולם, שהעיף מהמדפים קרוב ל-11 מיליון עותקים. בעיקר בזכות שיר הנושא, אבל גם הודות ל-"Modern Love" ו-"China Girl" המעולים שלקוחים אף הם מהאלבום ובעולם מושלם היו נכנסים גם הם לדירוג שלנו. וואו. עכשיו תעזבו אתכם משטויות, נעלו את הנעליים האדומות שלכם ותרקדו את הבלוז.

* כן, מעריצים רבים של בואי התלוננו ש-"Let’s Dance" – השיר והאלבום – הציגו פן הרבה יותר פופי וממוסחר של הזמר, וטענו שהוא בגד במורשת האוונגרדית שלו – וגם בהם. בחייאת.

8. Starman" (1972)"

עוד שיר "חללי" של בואי, הפעם דווקא על חייזר שוחר שלום שמנסה לתקשר עם כדור הארץ. כסינגל הראשון מתוך אלבום הקונספט "The Rise and Fall of Ziggy Stardust and the Spiders from Mars", התקליט החמישי של הזמר, הביצועים במצעדים דווקא לא הרקיעו שחקים (מקום 10 בבריטניה, מקום 65 בלבד בארה"ב ומקום תשיעי בישראל, בשביל הקונטקסט).

למרות זאת, יצירת הגלאם-רוק מבוססת הגיטרה האקוסטית הזו נחשבת לאחד מנכסי צאן הברזל של זיגי סטאר... סליחה, דיויד בואי.

7. Station to Station" (1976)"

יצירה למתקדמים. גרסת האלבום של "Station to Station", קטע אלטרנטיבי-פרוגרסיבי פתלתל במיוחד, נמשכת יותר מעשר דקות – השיר הארוך ביותר שהמוזיקאי הקליט. ולא סתם השתמשנו הפעם במילה "מוזיקאי", שכן חלקו הראשון של "Station to Station" הוא ברובו אינסטרומנטלי, איטי יחסית וקצת קשה לעיכול, אבל לקראת האמצע היצירה מעבירה הילוך לכיוון הדיסקו (!) והופכת לקליטה יותר.

"Station to Station", שיר הנושא מתוך אלבום האולפן העשירי של בואי, לא שוחרר כסינגל מסחרי, אלא רק כסינגל פרומו בצרפת. הוא עוסק בהדרדרות לסמים, והזמר מופיע כאן לראשונה בפרסונת "הדוכס הלבן והרזה" (Thin white duke). בואי היה מכור לחומרים אסורים באמצע שנות השבעים, וההתמודדות שלו באה לידי ביטוי במוזיקה שהקליט באותה תקופה.

6. Young Americans" (1975)"

עוד שיר נושא – הפעם מתוך האלבום התשיעי של בואי, "Young Americans". מדובר ביצירת אר.אן.בי גרובית שמושפעת ממוזיקת סול אמריקנית ומוכיחה, בפעם המי יודע כמה, את גאונותו הרבגונית של האומן. השיר עוסק בתרבות ובאומה האמריקנית, ועל הרושם העז שארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות משאירה על בחור מבחוץ שרוצה גם הוא להיות אמריקני צעיר.

והנה לכם עוד אמריקני צעיר: הזמר לות'ר ונדרוס, שהיה אז בתחילת-אמצע שנות העשרים שלו, מספק כאן קולות רקע לפני שהתפרסם. עוד פרט מעניין: "Young Americans" הוא האלבום הראשון של בואי שהוקלט כולו בארה"ב.

5. Ziggy Stardust" (1972)"

חזרנו לזיגי, האלטר-אגו החייזרי של בואי – כוכב רוק אנדרוגני אם לא אכפת לכם. גם שיר הגלאם-רוק הזה, שלא שוחרר כסינגל, נחשב לאחת מהיצירות הכי מזוהות של הזמר, בעיקר בזכות ריף הגיטרה החשמלית המפורסם.

המסר של השיר: אם חייזר רוקר מגיע להזהיר אתכם מפני אפוקליפסה – תאמינו לו ולהקת הליווי שלו – העכבישים מהמאדים. או לפחות תיהנו מהמוזיקה שלהם.

4. Sound and Vision" (1977)"

שיר קלאסי אבל מוזר למדי של בואי, אבל בואו – "מוזר" זו מחמאה כשמדובר בזיקית המוזיקלית הזו. "Sound and Vision" הוא הסינגל הראשון מתוך "Low", אלבום האולפן ה-11 של האומן. למרות שהוא נמשך שלוש דקות בלבד, בואי משמיע את קולו לראשונה באזור נקודת האמצע של השיר.

אבל אל חשש, רצועת הפופ-רוק המלודית והגרובית הזו עושה את העבודה גם עם 50% מלל. דרך אגב, למרות הוייב המקפיץ, גם השיר הזה עוסק בהתמודדות של בואי עם סמים, בדידות ובאסה כללית.

3. Absolute Beginners" (1986)"

בחירה לא שגרתית למקום כל כך גבוה, אנחנו מודים. מצד שני, מדובר באחד השירים האהובים על כותב שורות אלה, לא רק של דיוויד בואי אלא בכלל. הלהיט (היחסית) מינורי הזה לקוח מתוך פסקול הסרט "Absolute Beginners" שבואי גם שיחק בו.

הסרט אומנם כשל בקופות, אך שיר הנושא שלו פילס את דרכו למקום השני במצעד הבריטי ודי הצליח באירופה. כך או כך, זוהי יצירת פופ אדירה עם המנון סוחף וסולו סקסופון מרשים. מי שטרם התוודע אליה מוזמן להאזין ולחלוק איתנו את הסנטימנטים.

2. Under Pressure" (1981)"

שיתוף פעולה אייקוני בין דייוויד בואי ולהקת קווין – המנון הרוק הזה דווקא מופיע ב-"Hot Space", אלבום האולפן השנוי במחלוקת של פרדי מרקיורי ושות', ולא בתקליט של בואי עצמו. עם זאת, הזמר חתום על הכתיבה (לצד ארבעת חברי הלהקה) ומנגן בקלידים – כך שמדובר גם בשיר שלו לכל דבר.

"Under pressure", כמשתמע משמו, עוסק בסטרס ובאתגרים שכולנו נאלצים להתמודד איתם בחיים, אבל מסתיים בנימה אופטימית  לצד התהייה "למה אנחנו לא יכולים לתת לאהבה צ'אנס נוסף?" ואם כבר סטרס, עדיף להסתכל לו בלבן של העיניים על רקע ההרמוניות המופלאות של דיוויד ופרדי, ששניהם למרבה הצער כבר לא איתנו.

1. (Heroes" (1977"

דור חדש של מאזינים, ובשאיפה גם מעריצים טריים של דייוויד בואי, קיבל הזדמנות לשמוע את שיר הזה חותם את הפרק האחרון בהחלט של "דברים מוזרים". אבל אנחנו מבטיחים לכם ש-"Heroes" היה לוקח את המקום הראשון בדירוג שלנו ללא היסוס גם אם נטפליקס לא היתה משתמשת בו על רקע כתוביות הסיום של הסדרה הכי מצליחה שלה. הפעם לא היה לא ספק.

שיר הנושא של האלבום ה-12 של בואי הוא יצירת רוק מושלמת ומרוממת רוח. הזמר קיבל השראה לכתיבה כשחזה בבני זוג מתנשקים ליד חומת ברלין בשיאה של המלחמה הקרה, חבר'ה רגילים ופשוטים שבסך הכל רוצים להיות "גיבורים רק ליום אחד" ולהרים אצבע משולשת כלפי העיר הגרמנית השסועה. בואי נותן פה את כל-כולו ובשלב מסוים זועק את המילים ברגש אדיר. מי יודע כמה פעמים זעקנו אותן בעצמנו. המנון לפנתאון.