להקת הדג נחש. צילום: יח"צ "100 דגים"

הדג נחש משיקים קמפיין מימון המונים

אחרי חודשים של הופעות התנדבותיות וסדנאות כתיבה לנפגעי המלחמה, חברי להקת הדג נחש משיקים קמפיין מימון המונים לעמותה החדשה שהקימו • "המוזיקה הפכה לכלי טיפולי ייחודי"

[object Object]

אחרי שנתיים קשות שבהן המוזיקה קיבלה תפקיד נוסף לריפוי הנפש, ואחרי אינספור כיתות אמן מוזיקליות לעיבוד הטראומה שהעבירו חברי להקת הדג נחש לבני נוער ולמבוגרים מעוטף עזה ומקריית שמונה, השיקה הלהקה בשבוע שעבר קמפיין מימון המונים לפעילות העמותה החברתית החדשה שהקימו ביחד עם השותפים, "100 דגים".

מייד אחרי 7 באוקטובר יצאו חברי הדג נחש, להקה שמאז ומתמיד היתה מזוהה עם פעילות חברתית, לסדרת הופעות התנדבותיות במלונות מפונים, בבסיסי צבא ובבתי חולים. בעקבותיהן הבינו את גודל האחריות והתפקיד החברתי שלהם, והקימו את העמותה. במסגרת העמותה הם פיתחו תוכנית מובנית וייחודית של כיתות אמן טיפוליות, בהנחיה משולבת של מוזיקאים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש והחוסן הקהילתי.

מתוך רצון לגייס מספיק כסף כדי להבטיח את המשך הפעילות, שתכלול פתיחת עוד עשרות קבוצות נוספות ברחבי הארץ, עלה הקמפיין בפלטפורמת גיוס הכספים קוזמאצ' והוא יימשך שבוע עד עשרה ימים.

בראיון ל"ישראל היום" מספרים חברי הלהקה גיא מרגלית ושאנן סטריט על התקופה האחרונה, ועל המוזיקה כמרפא לנפש.

"זמן קצר אחרי שפרצה המלחמה התחלנו, כמו הרבה אנשים בארץ, לעשות את מה שאנחנו יכולים, ומה שיכולנו לעשות זה הופעות", אומר שאנן. "הופענו בהרבה מקומות, ובעצם מאז המשכנו על התדר הזה, גם כשהאווירה בציבור קצת השתנתה.

"חשבנו מה אפשר לעשות, והגענו למסקנה שבסדנאות אמן לאנשים שאיבדו לא מזמן הכל, או אפילו רק קיבלו כאפה שיצטרכו ללכת איתה כל החיים - אנחנו עוזרים עוזרים להפוך את מה שחוו לשירים, ופיתחנו מודל של סדנאות אמן שהחבר'ה בדג עושים בעוטף ובצפון, לצד מטפל או עובד סוציאלי מלווה".

חברי הדג נחש, צילום: גיל רובינשטיין

"אנחנו שישה חברים בלהקה, וכל אחד כבר עשה כמה מפגשים", מוסיף גיא, "נוצרו חיבורים עם האנשים, בין אם זה נפגעי טראומה, חיילים או נוער - חיבורים אינטימיים ומרגשים. הכתיבה פתחה אותם ויצאו תוצרים מאוד מרגשים, שנוגעים בחוויה הטראומטית הזאת.

"היו גם שני חבר'ה בסדנה של יאיא שגרמה להם להחליט שהם עושים אלבום שלם. זה ממש פתח להם את הצ'אקרה. יש בסדנאות האלה אנשים שקצת כתבו, יש כאלה שלא כתבו מעולם, זה באמת כלי מדהים להביע רגשות ולהוציא את התת־מודע החוצה. זה מרגש ומביא הרבה סיפוק, זה מחזק גם את המשתתפים וגם אותנו, וזה גרם לנו להרגיש שאנחנו עושים משהו טוב ונכון".

שאנן: "הקמנו את העמותה תוך כדי המלחמה, והיא עוסקת במה שאנחנו קוראים לו עזרה ראשונה תרבותית. היתרון היחסי שלנו כאנשים שתכף מופיעים 30 שנה וכותבים שירים, זה שאנחנו מכירים את העולם הזה ויודעים כמה זה מסייע להתעסק במוזיקה, בתרבות ובאמנות. עכשיו אנחנו מגייסים כסף כדי שנוכל לפעול בעוד מקומות ועם עוד מוזיקאים".

"מתרכזים יותר בהופעה"

אתם לא חוששים לגעת בעצבים החשופים האלה?

גיא: "אנחנו לא באים ומתעסקים ישירות עם הכאב, כמו פסיכולוג או מטפל - אנחנו מעבירים סדנת כתיבה ומשתפים את האנשים שאיתנו בידע שלנו, ונותנים להם את הכלים לכתוב. זה באופן טבעי, בלי לדבר על הטראומה, מוציא את הרגשות שלהם, את התת־מודע, כל אחד ברמה שמתאים לו לחשוף".

שאנן: "אם אתה עובד עם מישהו על לחן, משקל או חריזה, הוא מתעסק בכאב שלו, שהביא לכתיבת השיר, אבל הוא גם לא מתעסק בזה. אם הכאב זה היולדת ואז יש חבל טבור והתינוק זה השיר, אז אנחנו מתעסקים בתינוק".

גיא: "אנחנו קוראים לכל מי שקורא את הכתבה ומתחבר ליוזמה הזאת, שיידע שיש פרויקט מימון המונים ואנחנו צריכים עזרה מכל מי שיכול, גם בכסף וגם להפיץ את הבשורה".

"מפגשים מרגשים". אחת ההופעות, צילום: ללא

מה עם אלבום חדש ללהקה, יש משהו על הפרק?

שאנן: "בפסח האחרון יצא לנו אלבום שכולו טקסטים מתהילים. אני עצמי הוצאתי אלבום עם די.ג'יי מש (לא עם הדג) לפני חודש, שנקרא 'באתי לבדר' ומלא ברגשות של תקופת המלחמה. כרגע הדג מתרכזים יותר בהופעה. בשנה הבאה אנחנו חוגגים 30 שנה לדג ומכינים הופעה פסיכית"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו