ניקי מינאז’ מוצאת את עצמה בימים האחרונים במרכז מחלוקת ציבורית חריגה, שלא עוסקת במוזיקה אלא בזהות, פוליטיקה ואחריות ציבורית.
עצומה שעלתה באתר Change.org תחת השם Deport Nicki Minaj to Trinidad קוראת לבחון מחדש את מעמדה של הראפרית בארצות הברית, וכבר חצתה את רף 40 אלף החתימות.
הרקע לעצומה הוא רצף אירועים מהשבועות האחרונים, ובראשם הופעתה של מינאז’ בכנס של הארגון השמרני Turning Point USA. על הבמה הביעה תמיכה בדונלד טראמפ, תקפה יוזמות גיוון והכלה, וביקרה את השיח המודרני סביב מגדר, כולל האמירות שעוררו זעם מיוחד: ”בנים תהיו בנים” ו-"אין שום דבר רע בלהיות בנים".
עבור ה"בארבז" מעריציה של מינאז', שרבים מהם משתייכים לקהילה הגאה, מדובר בנקודת שבר. לאורך שנים מעריציה של מינאז’ ראו בה דמות שמאפשרת חופש, ביטוי עצמי והזדהות וכעת חווים תחושת נטישה ובגידה.
מארגני העצומה טוענים כי לאמירות של דמות ציבורית בסדר גודל כזה יש השלכות ממשיות על קהילות שלמות, ולכן יש לבחון גם את מעמדה החוקי בארה״ב, טענה שמינאז’ עצמה לא הגיבה לה עד כה.
אבל מעבר לשאלת העצומה עצמה, מתחדדת דילמה רחבה יותר: הקהל שמוביל את המחאה מזוהה ברובו עם עמדות ליברליות, כולל תמיכה בזכויות מהגרים.
כשהכעס והאכזבה נכנסים לתמונה, האם הערכים הללו נשארים עקרון, או הופכים לכלי? בסופו של דבר, אולי השאלה המטרידה באמת היא לא מה יהיה עם ניקי מינאז’, אלא מה זה אומר עלינו כשערכים נבחנים ברגע של זעם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו