סערה חסרת תקדים מטלטלת את רשת השידור הפורטוגלית RTP: ימים ספורים לאחר שהצביעה בעד השתתפות ישראל באירוויזיון 2026, מתמודדת הרשת עם גל של התנגדות פנימית מצד עובדיה. לפי דיווחים בתקשורת המקומית, עשרות מעובדי הרשת הביעו מחאה חריפה על עמדת ההנהלה, שלדבריהם “נכנעה ללחצים פוליטיים והתעלמה מההיבטים הערכיים וההומניטריים של המציאות”.
העובדים דורשים מהרשת לבחון מחדש את ההחלטה ולא להצטרף לתחרות כל עוד ישראל לוקחת בה חלק - בדומה למדינות כמו ספרד, הולנד, אירלנד וסלובניה, שכבר הודיעו על פרישה.
בנוסף למחאת העובדים, גם מחוץ לכותלי רשת השידור נשמעות קריאות נגד ההחלטה - הפומבית והבולטת שבהן הגיעה דווקא מסלבדור סובראל, זוכה אירוויזיון 2017 ומי שנחשב עד היום לאחד הקולות האהובים בפורטוגל. בסרטון שפרסם ברשתות החברתיות, תקף סובראל את RTP על מה שכינה “פחדנות פוליטית עקבית”, והבהיר כי מבחינתו מדובר בבעיה מוסרית ולא רק פוליטית.
לדבריו, ההחלטה להשתתף לצד ישראל היא “כשל מוסרי ברור”. סובראל הדגיש כי אין לו דבר נגד Festival da Canção, פסטיבל השירים הפורטוגלי שמתקיים מדי שנה ומשמש כקדם האירוויזיון המקומי, אך הציע לשנות את פרס הזכייה: “האמנים יכולים לזכות, אבל לא חייבים לנסוע לאירוויזיון”, אמר.
למרות הלחצים מבית ומחוץ, בפורטוגל קיבלו השבוע החלטה ברורה: לתמוך בחבילת כללי ההצבעה החדשה של תחרות האירוויזיון. ביום חמישי האחרון, במהלך ישיבה של איגוד השידור האירופי (EBU), אושרו שינויים בכלללי ההצבעה של הקהל, ורשת RTP הפורטוגלית הייתה בין המדינות שתמכו בהם. בכך, היא הבהירה כי אין בכוונתה לפרוש מהתחרות, גם אם ישראל תמשיך לקחת בה חלק. מרגע שאושרו הכללים החדשים, לא נדרש כל הליך נוסף שיתייחס ישירות להשתתפותה של ישראל או של כל מדינה אחרת.
לאחר שהתברר סופית כי ישראל תוכל להשתתף באירוויזיון 2026, עם אישור חבילת כללי ההצבעה החדשה ביום חמישי, החלה שרשרת של פרישות מצד מדינות שהתנגדו לכך. הולנד הייתה הראשונה להודיע על כך, ובהמשך הצטרפו גם אירלנד, סלובניה וספרד, שהייתה הקול החריף ביותר וקראה גם לפורטוגל ללכת בעקבותיה.
ברקע, מדינות נוספות, בהן איסלנד, טרם קיבלו החלטה סופית וצפויות להכריע עד יום רביעי. הרשימה הרשמית של המדינות המשתתפות צפויה להתפרסם עד חג המולד, ולצד המדינות הפורשות, ייתכנו גם קאמבקים מפתיעים של מדינות שנעדרו מהתחרות בשנים האחרונות, ואולי אפילו הצטרפות של שחקניות חדשות.
גם בקרב המדינות שפרשו השנה מהתחרות, ישנם סימנים שמעידים כי ייתכן ומדובר בפרישה זמנית בלבד. מנהל האירוויזיון מרטין גרין התייחס לנושא לאחר כינוס איגוד השידור האירופי, ואמר כי הוא מקווה לראות את המדינות שפרשו חוזרות כבר בשנה הבאה, או לפחות במהדורת 2027.
רמז לכך ניתן גם מהולנד: רשת השידור הציבורית NOS, שאינה אחראית השנה על שליחת הנציג לתחרות אך כבר שידרה את האירוויזיון בעבר, הודיעה כי תשדר את התחרות גם השנה. ההחלטה הזו נתפסת כרמז לכך ש-NOS עשויה לקחת על עצמה את האחריות להחזרת הולנד לתחרות בשנה הבאה, שכן בניגוד לרשת AVROTROS, היא אינה מתנגדת להשתתפות ישראל.
מהצד השני של המפה, היו גם מדינות שבחרו להביע בפומבי את תמיכתן בחבילת כללי ההצבעה, ובעקיפין גם בהשתתפות ישראל בתחרות. לאחר ההצבעה ביום חמישי, פרסמו רשתות השידור הציבוריות של בריטניה, צרפת ואיטליה הצהרות ברורות, שבהן הביעו תמיכה בתאגיד השידור הישראלי “כאן” ובזכותו להשתתף באירוויזיון.
לדבריהן, מניעת השתתפות של מדינה בשל עמדות פוליטיות תהווה תקדים מסוכן של חרם תרבותי, דבר שאין לו מקום במסגרת התחרות, שמושתתת על עקרונות של גשר תרבותי, חופש ביטוי ושיתוף פעולה בין מדינות, גם בזמנים של מתיחות גיאופוליטית.
כך או כך, נדמה שפורטוגל ניצבת כעת בפני אחת העונות הסוערות בתולדותיה באירוויזיון. מצד אחד - הנהלה נחושה ברשת השידור, שהבהירה את עמדתה בהצבעה גלויה. מהצד השני - עובדים מתקוממים, לחץ ציבורי מבית ומחוץ, וקריאות לפרישה שמתעצמות מיום ליום. בעידן שבו כל החלטה הופכת הצהרה פוליטית, גם תחרות שירים עלולה להפוך לשדה קרב. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה: האם RTP תעמוד על שלה, או שתיאלץ להתייצב, בלית ברירה, לצד המדינות שבחרו לוותר על הבמה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו