עכשיו זה רשמי: ישראל תשתתף באירוויזיון 2026 בווינה. כך נקבע לפני זמן קצר בהצבעה חשאית שהתקיימה במליאת איגוד השידור האירופי. 738 נציגים הצביעו בעד שינוי כללי ההצבעה של התחרות ועל ויתור בנושא הצבעה. 264 נציגים התנגדו לשינוי כללי התחרות החדשים ודרשו הצבעה רשמית וחדשה על השתתפות ישראל. 120 נמנעו.
בעקבות התוצאות, הולנד, סלובניה, אירלנד וספרד מימשו את איומן ופרשו רשמית מהתחרות, לאחר שאיגוד השידור האירופי אישר את השתתפות ישראל.
הודעת איגוד השידור ההולנדי / רשתות חברתיות
הודעות הפרישה של AVROTROS ההולנדית ו-RTVE הספרדית הובילו לטלטלה באולם המליאה. המהלך מציב סימן שאלה כבד על מספר המשתתפות ועל יציבותו של אירוויזיון 2026, בו אמורות להתקיים חגיגות ה-70 לתחרות. איסלנד הודיעה שתכריז באופן רשמי ביום רביעי.
בין שמונה ל-11 רשויות שידור, בהן גם RTVE הספרדית, דרשו לקיים הצבעה רשמית על עצם השתתפות ישראל באירוויזיון, מהלך שהקפיץ את מפלס המתח במליאה של איגוד השידור האירופי.
על פי מקורות שנמצאו בדיון, אותן מדינות איימו שלא לאשר את שינוי כללי ההצבעה בתחרות - נושא שהיה אמור לרכך את ההתנגדות כלפי השתתפות ישראל בתחרות.
גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד כאן 11: "אין לראות במהלך להדחת כאן מהאירוויזיון - אלא חרם תרבותי של ממש. חרם שעלול להתחיל היום בהדחת כאן - ואין לדעת היכן יסתיים ובמי עוד יפגע. האם גופי שידור ומערכות עיתונאיות מוכנים להיות חתומים על חרם תרבותי?". בתאגיד גייסו את היח"צנים אור ניר ויוני וולף, שיטפלו בתקשורת הזרה.
מוקדם יותר, נערכה הצבעה חשאית על שינוי כללי ההצבעה בתחרות, שנועדו להקטין את הכוח של קהל המצביעים בבית ולמנוע קמפיינים אגרסיבים לקידום שירים בהצבעה הטלפונית (Televote).
אוקראינה הדגישה בדיון כי "אין מקום להשוות בין מקרה רוסיה למקרה ישראל", והבהירה כי הדרישה להדיח את ישראל אינה עומדת באותו הסטנדרט. מיד אחריה עלה נציג ה-BBC, שהצטרף לקו הזה וקרא לשמור על אופיו הבלתי פוליטי של האירוויזיון ולהגן עליו מפני מעורבות ממשלתית.
ממידע שהגיע לידי "ישראל היום" עולה כי לצד מדינות שהביעו ביקורת על השתתפות ישראל, מרבית המשתתפות קראו "להוציא את הפוליטיזציה מהתחרות" והביעו התנגדות לקיום הצבעה על עצם השתתפות ישראל.
עו"ד איילה מזרחי, אחראית תחום רגולציה בתאגיד השידור האירופי ומי שמייצגת את ישראל במליאת איגוד השידור האירופי אמרה במהלך הדיון: "הדחת ישראל היא בלתי נתפסת. תאגיד השידור הישראלי 'כאן' לא הפר את תקנות האיגוד".
הדיון בנושא השתתפות ישראל באירוויזיון החל היום אחר הצהרים בשעה 16:30 בערך. הדיון החל בהצעה של איגוד השידור האירופי לשנות את כללי ההצבעה בתחרות כדי להרגיע את הרוחות סביב טענות כי ישראל, לכאורה, ביצעה מניפולציה בהצבעות הטלפוניות (Televote) באירוויזיון האחרון.
על פי ההצעה שהוצגה למשתתפות, יוחזרו צוותי השיפוט לחצי הגמר והם יהוו 50 אחוזים מהקולות, בדיוק כמו בגמר. בנוסף, יוגבלו מספר ההצבעות לכל אדם בבית למקסימום 10, במקום 20 כמו שהיה עד היום. הגבלות הוטלו גם על היכולת של מדינות לערוך קמפיינים "קיצוניים ולא סבירים", בדגש על קמפיינים ממשלתיים וכן פיקוח הדוק יותר על הליכים "חריגים" בהצבעת הקהל.
לאחר שהוצגה עמדת איגוד השידור האירופי על ידי מנהל התחרות מרטין גרין, ניתנה למדינות הזכות להביע את עמדתן בנושא. באופן צפוי, בין המבקרות הגדולות על השתתפות ישראל נמנות ספרד, בלגיה ואפילו טורקיה, שלמרות שלא השתתפה בתחרות משנת 2013 - השתתפה בדיון וניסתה להשפיע על הדחת ישראל.
מנגד, אוקראינה התגלתה כקול תומך באשר להשתתפות ישראל בתחרות והביעה באופן מופגן התנגדות לקיום הצבעה על השתתפות ישראל. לצד אוקראינה, נורווגיה הביעה תמיכה בשינוי כללי ההצבעה שהוצג וטענה כי הוא מספק אותה גם מבלי לדון על השתתפות ישראל. לכך הצטרפה גם רשות השידור השוודית שקראה באופן נחרץ להפסיק לעשות "פוליטיזציה לתחרות".
את ישראל ייצגו בדיון מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי גולן יוכפז וכאמור עו"ד מזרחי, אשר פועלת בשנתיים האחרונות בצורה נחושה כדי להגן על השתתפות ישראל באירוויזיון. עו"ד מזרחי הייתה זו שנשאה דברים בפני מליאת איגוד השידור האירופי והסבירה מדוע יש לאפשר לישראל להשתתף בתחרות, חרף הקריאות להדחתה.
יוכפז ומזרחי הבהירו כי כאן לא הייתה מעורבת בשום קמפיין אסור בניסיון להשפיע על תוצאות התחרות האחרונה, שבה זכתה ישראל במקום השני. "כאן גאה ומעריכה מאוד את השירים והאמנים ששלחה לתחרות, שזכו להצלחה גדולה בכל העולם. לא נעמוד כאן ונאמר: 'סליחה שהצלחנו'".
בתוך השיחות הסגורות עלו גם הצעות שנועדו להפחית את גובה הלהבות סביב השתתפות ישראל. אחת האפשרויות שנבחנה במליאה הייתה מתווה שלפיו ישראל תוכל להשתתף באירוויזיון 2026 בווינה, אך רק אם תוותר מראש על הזכות לארח את התחרות ב-2027 אם תזכה. מדובר היה בניסיון ליצור פשרה שאפשרה למדינות המתנגדות להרגיע את התנגדותן, ובמקביל לא נתפסה כענישה של ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו