שובל חייאק, בת 16 ממושב חוסן, מעולם לא שכחה את אותו רגע שבו דודוש קלמן, קלידן להקת הדג נחש, אמר לה לאחר ששמע אותה שרה: "את הולכת איתנו עד הסוף". אבל מה שבאמת שינה אותה לא היה רק הביטחון במוזיקה שלה - אלא השיר שכתבה במהלך הסדנה הטיפולית, שיר שנקרא "אהובתי" ונכתב על משפחת ביבס, לציון שנתיים לאירועי 7 באוקטובר.
"הרגשתי שאני חייבת, שחייב להיות משהו שקשור ליום הקשה הזה", היא מספרת על רגע היצירה. "דודוש עבד איתי על השיר הזה המון, היה לו חשוב שזה יצא מוצלח וטוב".
שותפות ייחודית למען צעירי הצפון
שובל היא אחת מ-20 בני נוער בגילאי 14-18 מחמש מועצות מקומיות בצפון - קריית שמונה, הגליל העליון, מרום הגליל, מעלה יוסף ומבואות החרמון - שהשתתפו בסדנת מוזיקה טיפולית ייחודית, פרי שיתוף פעולה בין קרן הביתה, החברה למתנ"סים, עמותת "מאה דגים" ולהקת הדג נחש.
הסדנה, שנולדה מתוך הצורך לתת מענה רגשי לבני נוער שחוו טראומה משמעותית בשנתיים האחרונות, התקיימה במשך שלושה חודשים והתמקדה בעיבוד חוויות מלחמה באמצעות כלים מוזיקליים ויצירתיים: תיפוף, הלחנה, נגינה, טיפול בצליל ועבודה עם קערות טיבטיות. את הסדנה הוביל דודוש קלמן יחד עם אשת טיפול מוסמכת, במסגרת עמותת "מאה דגים" - עמותה שהוקמה על ידי הלהקה בעקבות אירועי 7 באוקטובר.
עבור שובל, שמגיעה ממשפחה שומרת מסורת, הסדנה הפכה לנקודת מפנה: "הסדנה הזו העצימה אותי וגרמה לי פחות לפחד ממה אנשים יחשבו עליי", היא מספרת. "הרבה פעמים שפטו אותי בגלל כל מיני סטיגמות - 'בת של רב', 'תראי איך את מתלבשת' - אבל כשאני על הבמה אני שמה את זה בצד. כל המחשבות מנוטרלות ואני בתוך הרגע עצמו".
דרכה של שובל לסדנה לא הייתה פשוטה: היא תלמידה בבית ספר כברי בגליל המערבי. שובל היא חלק משלישייה, כאשר אחד מאחיה נמצא על הספקטרום האוטיסטי, והיא נאלצה להגן עליו מבריונות ואפילו חטפה מכות במקומו, רק כדי להגן עליו. "הצלקת הזאת דווקא גרמה לי להישאר בכיתה, ולדאוג שאנשים יתחברו אלי ואיתי", היא מסבירה.
בשנה האחרונה של המלחמה, המשפחה החליטה להתפנות לתל אביב. שובל החליטה לטפל בעצמה כדי לא להכביד על הוריה שטיפלו באחיה ובאחות שחוותה התקפי חרדה חמורים, כאשר היא בעצמה חוותה התקפי חרדה בשקט. "כשהיה לי התקף חרדה לא סיפרתי לאף אחד כדי שההורים שלי לא יצטרכו לטפל גם בי".
"אהובתי", השיר ששובל כתבה על משפחת ביבס, נוצר ב-7 באוקטובר 2025, לציון שנתיים לאסון. "אהובתי כבר לא חזרה מאותו הלילה אל הבית / הם חטפו אותך עם הילדים כמו פרחים מוגנים שלקחו מהגינה", כותבת שובל בבית הראשון. בבית הסיום, היא מתארת את המציאות הקשה: "אולי את חזרת אבל את לא בבית / ואז אני אומר לך שלום / תשמרי על עצמך ותשמרי לי גם על הילדים."
העבודה עם דודוש על השיר הייתה אינטנסיבית. רגע לפני החזרה הגנרלית הורידו שורה אחת מהשיר - שורה לפני הבית האחרון - "ואז השיר היה פשוט מושלם", מספרת שובל.
בסיום התהליך התקיים מופע מסכם, שבו הוצגו השירים שנבנו במהלך הסדנה, בהשתתפות חברי הדג נחש. עבור שובל, זה היה רגע של ניצחון אישי. "ידוע עליי שאני מביאה את כל הלב שלי, שמה את הלב על השולחן. אני פה כדי להעלות יותר מודעות, שגם הילדים השקטים בכיתה יכולים לפרוץ גבולות".
החלום שלה להיות זמרת ושחקנית, שגרם אפילו פעם לקונפליקט עם אביה, נראה היום קרוב יותר מתמיד. "פעם לא האמינו שאני יכולה לעשות את זה ואגיע לאן שאני היום - והנה אני".
טל בסכס, מנכ״ל החברה למתנ״סים: “בני הנוער בצפון מתמודדים כבר שנתיים עם מציאות בלתי נתפסת של טראומה, אובדן וניתוק. המחויבות שלנו היא לא רק להחזיר להם שגרה, אלא לבנות עבורם מרחב בטוח שבו הם יכולים לעבד, לבטא ולהתחזק. המיזם המוזיקלי עם קרן הביתה, הדג נחש ועמותת ‘מאה דגים’ הוא דוגמה לכוח שיש לשותפות בין תרבות, טיפול וקהילה, על מנת להפוך כאב ליצירה, וטראומה לכוח פנימי מחודש.”
סיגל מורן, מנכ"לית יוזמת ‘הביתה’: “מדובר ביוזמה יוצאת דופן שמייצרת לבני הנוער בצפון מרחב יצירה, חופש, הנאה והתפתחות, לאחר תקופה ארוכה שהותירה טראומה. הסדנה המוזיקלית-טיפולית היא דוגמה לכוח האדיר כשחיבור בין טיפול, קהילה ותרבות הופך את הכאב לשפה ואת המוזיקה לכלי ריפוי. אנו כאן כדי לייצר תמונת עתיד טובה יותר ויחד עם שותפים נפלאים מבססים תשתית לריפוי, שיקום וחיזוק האזור והקהילות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו