כמעט חצי שנה לפני שווינה תארח את תחרות האירוויזיון ה-70, איגוד השידור האירופי (EBU) מצהיר כי הוא מתכוון "להחזיר את האמון בתחרות". בהודעה שפורסמה היום (שישי) הוכרזו שורה של רפורמות מרחיקות לכת במנגנון ההצבעה, בקוד ההתנהגות ובמערכות המידע של התחרות, שמטרתן, כך נטען, למנוע השפעות חיצוניות על ההצבעה ולהחזיר את הפוקוס אל המוזיקה.
אך מאחורי הניסוחים הכלליים מסתתרות כוונות ברורות, ולפחות ארבעה מהשינויים החדשים נראים כתשובות ישירות לחשדות ולביקורות שהושמעו נגד ישראל בתחרות האחרונה בבאזל - כולל טענות ל"מעורבות ממשלתית" בקמפיין ההצבעות של השיר "New Day Will Rise", והאינטנסיביות החריגה של התמיכה שקיבל מהקהל הבינלאומי. אז מהם עיקרי השינויים והקשרים האפשריים שלהם לעבר ולפולמוס הנוכחי?
השופטים חוזרים לחצאי הגמר - הפעם גם עם צעירים
החל מ-2026, בחצאי הגמר ישובו לפעול שופטים מקצועיים, כשקולותיהם ישוקללו באופן שווה (50 אחוזים) עם הצבעת הקהל. מדובר בחזרה למודל שהיה נהוג עד 2022, ונזנח מאז לטובת טלווט (הצבעה טלפונית) בלבד.
ב-EBU מסבירים כי המהלך נועד להבטיח ייצוג שוויוני ואיכותי יותר של שירים - גם כאלה שמצטיינים באיכות מוזיקלית, אך פחות מצליחים בגיוס תמיכה רגשית. בנוסף, כל הרכב שיפוט יגדל מחמישה לשבעה חברים, כאשר לפחות שניים מהם יהיו צעירים בגילאי 18 עד 25. בין היתר, מדובר בניסיון מובהק להרחיב את טווח הדעות המוזיקליות - ולנטרל במידת האפשר השפעות פוליטיות של קהל המצביעים, כפי שנטען שקרה במקרה של ישראל בשנה החולפת.
מגבלות חדשות על קמפיינים
בהתאם לקוד ההתנהגות המעודכן, ייאסר על שידורים ציבוריים ואמנים המשתתפים בתחרות לקחת חלק בקמפיינים פרסומיים לקידום שירים, כאשר מדובר ביוזמות שמובלות או נתמכות על ידי גורמי צד שלישי - ובפרט, כפי שמודגש במפורש, ממשלות או גופים ממשלתיים.
לפי הנוסח הרשמי של האיגוד, "קמפיינים לא פרופורציונליים", ובפרט כאלה שנתמכים על ידי רשויות שלטון, ייחשבו לעבירה שיכולה להוביל לסנקציות. מדובר ברמיזה שקופה לטענות שעלו בשנה החולפת בנוגע למעורבות לשכת הפרסום הממשלתית בקמפיין התמיכה בשיר הישראלי, שלפי דיווחים שונים תוקצב ויועד בעיקר לקהל היהודי והישראלי ברחבי אירופה. המהלך צפוי להשפיע במיוחד על מדינות שבהן קיימים מנגנונים ממשלתיים המעורבים בהפקה ובקידום נציגיהן לתחרות.
פחות הצבעות לקהל הרחב
בשינוי נוסף שיכנס לתוקף ב-2026, הוחלט להפחית בחצי את מספר ההצבעות האפשריות מכל מכשיר או אמצעי תשלום - מ-20 ל-10. המטרה: לעודד פיזור הצבעות על פני שירים רבים, ולאפשר תחרות הוגנת יותר.
המגבלה הזו מהדהדת את הטענות שהועלו בשנים האחרונות על "הצבעות מרוכזות" או "קמפיינים מאורגנים" לטובת שירים מסוימים, כאשר אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה הצלחתה החריגה של ישראל בקולות הקהל, לעומת ההתעלמות היחסית מצד השופטים.
אבטחת מערכות ההצבעה
לצד השינויים בהתנהלות האנושית, האיגוד מבצע גם שדרוגים טכנולוגיים נרחבים: מערכות המידע של ההצבעות יעברו חיזוק משמעותי, במטרה לזהות ולחסום בזמן אמת דפוסי הצבעה חריגים - כמו ניסיונות של בוטים, מערכות הצבעה חיצוניות או קבוצות מתואמות.
ב-EBU הבהירו כי ימשיכו בשיתוף פעולה עם שותפיהם בתחום הסייבר והתקשורת, כדי להבטיח שכל קול שנספר - יהיה אמיתי, חוקי ומאומת. "אנו בטוחים שתחרות 2025 הייתה אמינה, אך השינויים האלו נועדו להבטיח את התחרות לשנים הבאות", אמר מרטין גרין, מנהל תחרות האירוויזיון. לדבריו, "הניטרליות והיושרה של האירוויזיון הן קריטיות. עלינו לוודא שהתחרות נשארת חגיגה של מוזיקה ואחדות - ולא תהפוך לכלי לניצול פוליטי. אנחנו מקשיבים ואנחנו פועלים".
אז האם זה יעבוד?
המהלך הנוכחי מגיע ברקע של מחלוקת מתמשכת בין מדינות כמו אוסטריה, שמעוניינת בהרחבת התחרות ל-44 מדינות ובהפיכתה לאירוע הגרנדיוזי ביותר אי פעם - לבין מדינות אחרות, בהן ספרד, סלובניה, אירלנד, איסלנד והולנד שדורשות להחרים את התחרות כל עוד ישראל משתתפת בה.
בקרוב מאוד, ב-4 בדצמבר, ייאלצו כלל חברי האיגוד להכריע אם החבילה הנוכחית מספיקה כדי להחזיר את תחושת ההוגנות לתחרות, או שיש צורך בשינויים נוספים. לפי גורמים המעורבים בדיונים, ההחלטות הקריטיות תתקבלנה כבר בחודש דצמבר - ורשימת המדינות המשתתפות צפויה להתפרסם מיד לאחר מכן.
תאגיד השידור הציבורי הישראלי, "כאן", כבר הודיע לאיגוד השידור האירופי ולרשות השידור האוסטרית (ORF) כי ישתף פעולה עם כל שינוי בכללים וכי הם מגיעים ברוח טובה ומתוך כוונה אמיתית להשתתף בתחרות. אז האם הרפורמות הללו ירגיעו את הרוחות? והאם בווינה ייפתח דף חדש לאירוויזיון נקי ממחלוקות? ימים יגידו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו