להקת אורפנד לנד. צילום: זוהר רון

ערימת חציר וזריקת סטרואידים: הסיפורים המטורפים של המוזיקאים הישראלים

מספר מוזיקאים מקומיים שזכו להופיע בחו"ל חלקו את סיפורי ההופעות המוזרים ביותר שחוו • וכן, יש פה אנטישמיות, שיטפון ואמא אחת שהצילה את המצב

חשיפה בינלאומית למוזיקה מתקיימת כבר 16 שנה והפעם 60 אמנים ישראלים יופיעו בפני 50 נציגים מכל העולם. חלקם מעולם לא עשו עדיין טור בחו"ל, חלקם חורשים את העולם כבר שנים רבות אבל מספר אמנים עם פז"ם חול רציני חלקו איתנו מחוויותיהם בעולם:

דרוויש - אוזורה

דרוויש. מלחמת חציר, צילום: jude moscovich

"יש סיפור מגניב מפסטיבל אוזורה ב-2016, כשניגנתי והיה גשם כל הלילה. קמתי בבוקר, הרחבה הייתה פשוט ריקה וכולה בוץ ושלוליות. ב-12 בצהריים הגיע הרגע של ההופעה שלי וכל הרחבה עדיין הייתה בוצית. 5,000 אנשים מסביב לרחבה רצו להיכנס ולרקוד - אבל זה היה בלתי אפשרי.

"דיברתי עם מנהל הבמה והגעתי עד למפיק של אוזורה. ביקשתי מהם שיביאו חציר לרחבה כדי שיהיה אפשר להכניס ושאנשים יוכלו לרקוד. שלוש דקות אחר כך הגיע הטרקטור עם החציר וכל הקהל רץ פנימה לתוך הרחבה. נהייתה מלחמת חציר משוגעת בסט שלי, זה היה מרהיב ומצחיק. הסט שלי הפך לאחד הרגעים החזקים שהיו באוזורה באותה שנה".

גל דה פז- מוסקבה Gorky Park , Moscow

גל דה פז. הקור לא יעצור, צילום: אלון לוין

"הגורקי פארק במוסקבה הוא מקום אגדי והטמפרטורות עמדו על 18 מתחת לאפס. כל הקהל פשוט עמד בדובונים, בקושי ראיתי את הפנים שלהם, מכוסות בכל מיני פרוות וצעיפים, ורק הלהקה על הבמה. הייתי עם שמלה לבושה די כרגיל, ואיפה שיש בדרך כלל מוניטורים, היו מחממים שהפיצו עלינו חום. לאורך כל ההופעה לא הבנתי אם רותח לי מחום או שאני קופאת מקור.

"בכל פעם שלקחתי נשימה, אני זוכרת שהרגשתי את כל האוויר הקר נכנס לי פנימה ובכל פעם ששרתי יצאו לי אדים כאלה, שנראו כאילו הצליל שלי קופא כשהוא יוצא. בחיים לא חוויתי דבר כזה, והקהל בקושי זז בכל הדובונים, מצד שני, הייתה הופעה מדהימה באחד המקומות הכי מפורסמים בעולם ונתנו בראש. מה שנקרא - לא משנה אם את עוד שניה מתעלפת באינדינגב או קופאת מקור במוסקבה - ההופעה חייבת להימשך.

אורפנד לנד- קובי פרחי - טור אירופאי 2024

אורפנד לנד. בצל מלחמה, צילום: זוהר רון

"בסיבוב האחרון שלנו עשינו 33 הופעות באירופה וברוח התקופה המאיימת חששנו ולקחנו מאבטח צמוד. בפועל, לא קרה כלום. 11 פעמים הביאו דגלי ישראל להופעה, הביאו דגלים של bring them home. היו בהופעות גם מוסלמים וערבים וזה היה ממש אופטימי. אחר כך הייתה החרפה ברטוריקה ואולי אם היינו יוצאים לסיבוב הזה ב-2025 או ממש אחרי שהתחילו לצאת כל תמונות הרעב מעזה, היה יותר קשה.

"אני מאמין במסר שלנו כשגרירי שלום לנצח גם את המסרים האלה. הפעם אחרונה בה הופענו בטורקיה הייתה בשנת 2018, בפני אולם מלא  ישראלים, סורים, עיראקים ולבנונים שבאו במיוחד. בטורקיה, בניגוד לשאר אירופה, זה כנראה כבר לא יוכל לקרות. הופעה אחת בלבד בטורים האחרונים סבלה מחרמות ואיומים- ההופעה בברצלונה. פעילי BDS ניסו להחרים את המופע ובהמשך איימו להחרים את המועדון במידה והוא יארח להקה ישראלית.

"הפעילים ניסו לגייס תמיכה המונית דרך רשתות חברתיות ונאלצתי להסביר למנהל המועדון מדוע עצם קיומה של אורפנד לנד אינה פרובוקציה פוליטית. עמדתי מולו והבנתי שאני צריך לספר לו את כל תולדות הלהקה - איך יצרנו דיאלוג בין יהודים לערבים, איך הופענו במדינות מוסלמיות ואיך דיברנו על שלום עוד לפני שאנשים האמינו שזה אפשרי. הוא השתכנע וההופעה התקיימה כסדרה, מלאה עד אפס מקום באולם. בחוץ התקיימה הפגנה אנטי ישראלית מגובה בכוחות ביטחון".

עומר מושקוביץ - פסטיבל asphalt

עומר מושקוביץ. הכל בזכות אמא, צילום: איתי דויטש

"בבוקר ההופעה קמתי חולה מתה. הגרון סגור, לא מצליחה לדבר. למה זה מגיע לי עכשיו? חיכיתי כל כך להופעה הזאת, השקעתי, התרגשתי, הטסתי את כל הלהקה שלי אחרי שכבר ביטלו לנו את הכרטיסים פעמיים בגלל מלחמת איראן. אין מצב שהגעתי עד לפה ואני לא מופיעה. החום עלה ולא הצלחתי לישון כל הלילה מרוב כאבים.

"שלחתי לאמא שלי, שהגיעה להופעה בדיסלדורף, הודעה שאני חולה וצריכה סטרואידים. אף פעם לא ניסיתי, אבל שמעתי שזה מה שזמרים עושים כשאין ברירה. הגענו למיון - אני, אמא, ומנהל הפסטיבל שביקש להצטרף כדי לנסות לסדר את העניינים (רציתי להסתיר את זה ממנו שיש מצב שההופעה הולכת להתבטל אבל במקום זה שאלתי אותו אם הוא יודע לאיזה בית חולים אני יכולה לנסוע במצבי הנוכחי). הגענו לרופא בבית החולים אחרי שלא מצאתי את הביטוח הרפואי שלי כמובן.

"הרופא מדבר אלי בגרמנית, הוא לא יודע אנגלית. מזל שאמא שלי דוברת גרמנית והיא מיד נכנסת לפעולה. היא שאלה אותו מאיפה הוא.מתברר שהוא במקור מתימן. 'אנחנו מישראל', אמא שלי הכריזה ואז הוסיפה בחיוך: “אתם אלה שיורים עלינו.” בקסם שאין להסביר, היא התחילה לספר לו שאני זמרת. שיש לי הופעה היום בפסטיבל. שאני שרה על שלום, שצריך להפסיק את המלחמה בעזה. הוא מחייך ומסכים איתה. אומר שלא נהוג לתת סטרואידים, אבל הוא ייתן לי אנטיביוטיקה.

"אמא שלי לא מוותרת: 'תחשוב על זה ככה - הזריקה שתתן לה היא בשביל להציל את ההופעה שלה. היא שרה בשביל שיגיע כבר השלום. תחשוב על זה כעל זריקה למען השלום' והרופא מתחיל לצחוק. הוא נשבה בקסם של אמא שלי, שמזל שהיא גם מצחיקה ומתחיל להכין את הזריקה. זהו זה, אמא שלי הגאונה הצליחה. אני יוצאת משם ומרגישה את החומר מתחיל להשפיע. הגרון שלי נפתח לאט לאט. בדרך חזרה למלון, כשסוף סוף אני מרגישה יותר טוב ומבינה שההופעה הזאת לא הולכת להתבטל ויהי מה".

הלפר, המבורג

הלפר. גם הופעה קטנה שווה זהב, צילום: eilam grosbach

"הזמינו אותי להופיע בפסטיבל ריפרבאן בהמבורג. אני מסתובב ברחבי הפסטיבל, מלא במות גדולות, וכל מיני ברים סביב. אומרים לי שהגענו למקום. אנחנו נכנסים לבר הופעות קטנטן ואין וייב, אין במה, אין תאורה אבל יש רמקולים רציניים.  דוגרי, התבאסתי.לא שחשבתי שאני בא לבמה הראשית, אבל עדיין.

"סאונדצ׳ק, ארגונים, אני בבקסטייג׳. קוראים לי ואומרים שזה זמן לעלות להופיע. עשרה אנשים ואני, בחלל הופעות הקטן הזה. שוקי מאנובה בא להגיד לי שיש מישהו חשוב בקהל ושאתן בלב. אני פשוט אומר יאללה, וצולל לעומקים. בסוף ההופעה בא אלי בחור בשם רייני, שהפך להיות הבוקר שלי באוסטריה וסגר לי מלא הופעות שוות במשך תקופה ארוכה. איכשהו לפעמים דווקא ההופעות המשונות, מובילות לתוצאות מפתיעות"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...