"כולם ללא הבדל פוליטי הביטו בנו בעיניים ריקות": הזמר עידן עמדי השתתף היום (שלישי) בהלווייתו של סגן הדר גולדין ז"ל ותקף בנאום חריף את התנהלות ממשלות ישראל מאז 2014.
עמדי, שנפצע כזכור בתחילת המלחמה, אמר: "שמחה (האב; י.ד) סיפר לי על המחדלים, על אוזלת היד של המערכת ואני בבושה מודה. חשבתי שיש מישהו שלוקח ברצינות את איומי חמאס ומנהרות הטרור - טעינו. שלב אחרי שלב איבדתי אמון בראשי ממשלה ובמשרדי ממשלה, כולם ללא הבדל פוליטי הביטו בנו בעיניים ריקות.
עמדי, שהיה פעיל לאורך השנים עוד לפני 7 באוקטובר במאבק להחזרת השבויים והנעדרים, הוסיף: "אמרו שזה חשוב אבל לא אסטרטגי. מדינת ישראל נתנה הכול מבלי לקבל דבר בתמורה. מימנו לחמאס את הדלק. זו איננה מלחמת תקומה. היא תתאפשר רק כשנכיר בעובדה שכשלנו. מאז שהתחלתי ללמוד על הדר, להכיר את דרכו, נודע לי שהמשפט שהכי אפיין אותו היה 'ואהבת לרעך כמוך'. הדר, אחי אשר אהבתי, אשר לא הכרתי".
שמונה חודשים לפני הטבח: עידן עמדי בדיון בכנסת על השבויים והנעדרים
גופתו של סגן גולדין ז"ל הושבה השבוע לישראל אחרי יותר מ-11 שנים, 4,118 ימים אחרי שנפל ונחטף במהלך הפסקת האש במבצע "צוק איתן".
ההספד המלא
"צום עשרה בטבת, כמעט עשור אחורה, השמש שוקעת לתוך הים של הרצליה, ואני נפגש לראשונה עם שמחה גולדין בבית הקפה הסמוך. בצאת הצום שמחה הזמין כוס מים עם נענע ושתה אותה לאט. רק כשיצאתי מאותה פגישה הבנתי את המשמעות המצמררת של העיתוי. עשרה בטבת הוא היום שבו עם ישראל אומר קדיש על אחינו ואחיותינו, שמקום קבורתם לא נודע.
באותה פגישה שמחה סיפר לי על המחדלים, על הקושי בהשגת מידע על החטופים שלנו, על אוזלת היד של המערכת, ואני בבושה מודה. ישבתי מולו וחשבתי לעצמי שהוא אב שכול, שאולי הכאב גורם לו לראות שבר בכל דבר. לא דמיינתי אז שכל מילה שאמר פה תתברר במלוא האמת. מאז אותה פגישה התרסקה אצלי תפיסת העולם לגבי מדינת ישראל. בכל צעד בדרך הארוכה הזו גילינו מחדל ועוד אחד".
"חשבנו שיש חדר במדינת ישראל שבו יושבים אנשים שחושבים איך להשיב את החטופים. גילינו שטעינו. חשבנו שיש מי שלוקח ברצינות את איומי החמאס ואת מנהרות הטרור. גילינו שטעינו. חשבנו שפדיון שבויים הוא ציווי אלוהי, מוסרי, שמונח בליבם של מנהיגי העם היהודי בעת הזו. גילינו שטעינו. שלב אחרי שלב איבדתי אמון בראשי ממשלה במשרדי ממשלה, חברי קבינט, שרים, גנרלים, עיתונאים וכלה תקשורת. כולם, ללא הבדל פוליטי, הביטו בנו בעיניים ריקות. חלקם אמרו שזה חשוב אבל לא אסטרטגי. חלקם אמרו שהתמונה הרחבה מורכבת יותר. חלקם אמרו שעל גופות לא יוצאים למלחמה. ואנחנו חזרנו ואמרנו שמי שמפקיר חללים עוד עתיד להקריב את הפצועים ואת החיים".
"שנים ניסינו להנחיל למערכת את הרעיון, לו קראנו פרדיגמת המחיר. לא לאפשר לעזתים לקבל דבר לפני השבת בנינו. לא סיוע, לא סחורות, לא הטבות, לא שחרור מחבלים. אבל מדינת ישראל נתנה הכול בלי לדרוש דבר בתמורה. חמאס פתח את ידיו לכל אותן הטבות והתכונן לטבח. אנחנו עצמנו מילאנו להם את הדלק. מבלי לדעת, יצאתי לאחת המשימות החשובות בחיי, יחד עם אנשים רבים, טובים ויקרים שאספנו בדרך, הקמנו מטה ועמותה".
"מאיה אוחנה מורנו, חגי ויידברג, משה טל, אני מעריץ שלכם לעד. הרמנו הצהרות, דפקנו על כל דלת אפשרית במשרדי הממשלה והכנסת ובאולפני התקשורת. התחננו שמישהו יעסוק בנושא באמת. שמונה חודשים לפני הטבח, פברואר 2023, בפגישה עם המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, חזרנו והתרענו שאין למדינת ישראל אסטרטגיה ותוכנית סדורה בנושא השו"ן (שבויים ונעדרים; י.ד), ושאירוע החטופים הבא הוא לא שאלה של אם, שאלה של מתי, וראוי שנהיה מוכנים. ה-7 באוקטובר הוא לא אסון, הוא מחדל. אסון אומרים על סערות, על שריפות. אסון אומרים על תאונות".
"7 באוקטובר הוא מחדל, הוא עיוורון מכוון על אף כל הסימנים שהיו חרוטים על הקיר. זו איננה מלחמת תקומה. תקומה זה תהליך כואב של יחיד או של עם, שמכירים בטראומה ובמשבר, שמודים בנפילה ובחורבן, שלא מטאטאים מתחת לשטיח עובדות, ותקומה תתאפשר כשנכיר בכך באמת, בעובדה שכשלנו, שנהיה קשובים לחקור ולתקן את הליקויים הפנימיים. רק אז נוכל לקום. החזרה של הדר הביתה היא הסימן שצוק איתן נגמר, ושהמלחמה הארורה שנפתחה עלינו ב-7 באוקטובר תסתיים, עלינו להשיב את ארבעת החטופים החללים שנותרו, בחובתנו הלאומית והמוסרית".
"רבים שאלו אותי לאורך השנים למה נכנסתי למאבק הזה, בגיל 18 נחשפתי לכל אדם לגורלו.
זה המשפט אותו בחרו הנאצים לשים על ראשיהם של היהודים הנכנסים לדרכם האחרונה, משאר מחנה הריכוז הארור בוכנוואלד. לא סתם בחרו הנאצים במשפט הזה, זהו ההפך הגמור מכל ישראל ערבים זה לזה, והתשליל לכל מה שמגדיר אותנו כעם. מאז שהתחלתי ללמוד על הדר, זכרו לברכה, להכיר את דרכו, נודע לי שהמשפט שהכי אפיין אותו בחייו, היה ואהבת לרעך כמוך".
"הלוואי שמפה נאהב איש את רעהו, שלא יישמע עוד בארץ הזו כל אדם עם שברו וכאבו וגורלו.
הדר אחי אשר אהבתי, אשר לא הכרתי. תן לחיבוק לאלכסיי, עקיבא, גבריאל ואלירן שם למעלה.
אין שמעו עליך הרבה במרוצת השנים. עקיבא הוא אחלה חברותא, הוא חכם ואמיץ וחד כתער בדיוק כמוך. שנהיה ראויים לאורכם, שנהיה ראויים לגבורתכם. נוח בשלום, אחי אהובי".