"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם דרייק הפך לאמן המושמע ביותר בספוטיפיי בזכות "האזנות" מזויפות?

אפליקציית הסטרימינג ספוטיפיי עומדת בפני תביעה ייצוגית • הטענה: שירות הסטרימינג מאפשר "האזנות" מזויפות שנעשות ע"י בוטים, ואינה מטפלת בכך מחשש לפגיעה בהכנסה מפרסום • הראפר דרייק, האמן המושמע ביותר בספוטיפיי, הוא המרוויח העיקרי מכך, ונטען שהוא הצליח להגיע למספרים כה גבוהים הודות לבוטים וזיופים - ובעוד הוא מרוויח, יתר האמנים מפסידים

,עודכן
0השמעה
ספוטיפיי ודרייק. צילום: יוני מנר, AP

ספוטיפיי ניצבת בפני תובענה ייצוגית, כאשר ההאשמה כלפיה היא מיליארדי "סטרימים" מזויפים לטובת אמן ספציפי - הראפר דרייק. לפי התביעה, פלטפורמת המוזיקה מודעת לבעיה אך נמנעת מלטפל בה בהרחבה, מחשש לפגיעה בהכנסות מפרסום. התביעה אינה מאשימה את דרייק באופן ישיר, ככל הנראה כי אין ראיות לכך שהוא אחראי לזה, אך טוענת כי אמנים אחרים נפגעו, בעוד שהוא הרוויח.

דרייק,צילום: AP

התביעה הייצוגית הוגשה ביום ראשון לבית המשפט המחוזי בלוס אנג'לס, בטענה שספוטיפיי מעלימה עין מהזרמת תוכן מזויפת בהיקף נרחב, שגורמת לגניבת תשלומים מאלפי מוזיקאים. התובע הראשי, הוא ראפר מלונג ביץ', ששמו אריק דוויין קולינס, הידוע בכינויו RBX. קולינס אמר כי הגיש את התביעה באופן אישי ובשם כל בעלי הזכויות שנפגעו באופן דומה, בטענה כי כישלונה של ספוטיפיי לפקח על בוטים עלה ליוצרים מאות מיליוני דולרים, כפי שדווח ב-BFM.

דרייק הוא האמן המושמע ביותר בספוטיפיי

בתביעה בת 46 העמודים ננקב שמו של דרייק, המתואר כאמן המושמע ביותר בפלטפורמה, כנהנה העיקרי. התביעה טוענת כי מיליארדים מתוך כ-37 מיליארד ההשמעות של הכוכב היו מזויפות, וטוענת כי פחות משני אחוזים מהחשבונות שהאזינו לו ייצרו כ-15 אחוזים מההשמעות שלו - חלוקה שהתובעים כינו כבלתי סבירה מבחינה סטטיסטית ללא פעילות אוטומטית. כלומר הטענה היא שהופעלו בוטים ש"האזינו" לו באופן אוטומטי, ולא בני אדם.

ספוטיפיי,

על פי מודל חלוקת ההשמעות של ספוטיפיי, ההכנסות מהמנויים והפרסום נאספות ומחולקות על פי חלקו של כל אמן בסך ההשמעות. בתביעה נטען כי על ידי ניפוח נתוני האמן, השמעות מזויפות גזלו כסף מאמנים אחרים. הראיות שהובאו על ידי קולינס כללו חשבונות שהשמיעו את דרייק 23 שעות ביממה וחריגות בתעבורה, כגון לפחות 250,000 האזנות לסינגל No Face, שהועברו דרך טורקיה ואז הסוו את מקורן כבריטניה באמצעות שירותי VPN. התביעה הזכירה גם יותר ממאה מיליון השמעות שמקורן באזורים ללא כתובות מגורים ושירים ישנים שחוו עליות פתאומיות במקום הירידה האופיינית לאחר השחרור.

"מדי חודש, תחת עינה הפקוחה של ספוטיפיי, מיליארדי השמעות מזויפות נוצרות משיטות מזויפות, לא חוקיות ובלתי לגיטימיות", נכתב בתלונה, שהוסיפה כי החברה העדיפה לא לפעול מכיוון שהסכומים המנופחים סייעו למשוך מפרסמים לשירות החינמי שלה, הנתמך בפרסומות.

ספקים המוכרים השמעות בכמויות גדולות מסתמכים על כלי VPN כדי לטשטש את מיקומם, אך עם קצת מאמץ סביר ספוטיפיי הייתה יכולה לזהות את הפעילות, נטען בתביעה. "אני מגיש תביעה זו כדי להשיג צדק עבור אחיי ואחיותיי היוצרים והאמנים", הצהיר קולינס בכתב התביעה, שהאשים את ספוטיפיי במוכנות רבה מדי להתעלם ממספרים שמנפחים את רווחיה. התובעים ביקשו פיצוי בסך של יותר מחמישה מיליון דולר, וביקשו מבית המשפט להורות על רפורמות שיאלצו את הפלטפורמה לזהות ולהדיר תנועה בלתי חוקית.

הפסדים שבין 300 מיליון ל-3 מיליארד דולר

למרות ששמו של דרייק מופיע לאורך המסמך, הוא לא נכלל ברשימת הנתבעים. בכתב התביעה צוין כי רק בשנה שעברה האמן האשים את Universal Music Group בהגדלה מלאכותית של הפופולריות של קנדריק למאר, תיק שנסגר בהמשך. מחקרים בתעשייה מעריכים את ההפסדים השנתיים מהונאות סטרימינג בין 300 מיליון לשלושה מיליארד דולר. הרשעות לאחרונה בדנמרק ובברזיל וחקירה מתמשכת בטורקיה מדגישות את ההיקף הגלובלי של הבעיה. גורמים פנימיים שצוטטו בתלונה אמרו כי הטקטיקה נפוצה במוזיקת הראפ וה-R&B, שבהן התחרות עזה והשימוש בבוטים להגדלת מספר ההשמעות נפוץ.

דרייק,צילום: Richard Shotwell/Invision/AP

מחקר שנערך עבור הרגולטור המוזיקלי בצרפת העלה כי הזרמות בלתי חוקיות מהוות כ-3% מכלל ההשמעות, בעוד שחברת האנליטיקה הקנדית Beatdapp העריכה כי הנתון העולמי קרוב ל-10%. מגזין Rolling Stone דיווח כי תביעתו של קולינס עשויה להוות נקודת מפנה אם בית המשפט יקבל את נתוני התובעים ויאלץ לבצע שינויים בחישובי התמלוגים.



טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר