בתחילת אוקטובר 1997, נהרגה ענבל פרלמוטר ז"ל, מייסדת וסולנית להקת "המכשפות" בתאונת דרכים. פרלמוטר הייתה אייקון תרבותי ועל אף גילה הצעיר (26) השאירה חותם במוזיקה הישראלית עד עצם היום הזה. לימים, יצר המוזיקאי אסף אמדורסקי את השיר "חלום כהה", כחלק מאלבומו "מנועים שקטים" שיצא שנתיים אחרי מותה.
במהלך השיר יש קטע קולי של פרלמוטר שסומפל לתוכו, ובו היא אומרת: "יש דברים שהם קיימים בפנים ואנחנו כאילו לא מודעים אליהם, כולנו ציניים כל הזמן, כל כך הרבה וקהיי חושים, ופותחים עיתון ואומרים 'נו עוד אסון'. אבל זה לא ככה, חבל שהגענו לכזה מצב נוראי בשביל להתעורר ולראות את זה, אני יודעת שאני התעוררתי".
הקטע שסומפל לקוח מראיון שצולם לתכנית "שיר פרידה", בשידורי טלעד בערוץ 2 שבוע לאחר רצח רבין, בנובמבר 1995. בתכנית היא ביצעה את השיר שכתבה והלחינה "חמדת אבות 2", שאלה מילותיו:
"מקץ אלפיים שנות גלות, שואה, תקווה:
חלב חמוץ וגם דבש מר הארץ מניבה.
משפחת שכול - שיגרת יום חול,
ואיבה עתיקה שמכסה על הכל.
בראש מורכן נמשיך לסבול,
או שנצעק בקול גדול:
אי אפשר לקנות גן עדן בדם".
חשבון ה-X (לשעבר טוויטר) "הקופסה" העלה את הקטע המקורי שבו מדברת פרלמוטר על התקופה שהייתה רוויית פיגועים ואסונות ומציגה את השיר שזיקק את התחושות ששררו אז. וזהו ההקשר המלא של אותו סימפול: "יש דברים שהם קיימים בפנים ואנחנו כאילו לא מודעים אליהם וככה יצא השיר הזה בערך לפני חצי שנה כשהיה את כל הפיגועים באוטובוסים ומצאתי את עצמי כותבת משהו שדי זעזע אותי לראות אותו, זאת אומרת אמרתי לעצמי וואי זה כזה ציוני ומה פתאום ולא בא לי בכלל לשיר משהו כזה".
"כולנו ציניים כל הזמן כל כך הרבה וקהיי חושים ופותחים עיתון ואומרים 'נו עוד אסון' אבל זה לא ככה וחבל שהגענו לכזה מצב נוראי בשביל להתעורר ולראות את זה, אני יודעת שאני התעוררתי באיזושהי צורה, וכן הייתי רוצה להשאיר דברים שמחוברים למקום, זאת אומרת אין בזה פסול להתרגש בארץ שלנו, אין בזה פסול להגיד שאנחנו שייכים לכאן ואין בזה פסול לומר שכולנו ביחד בסופו של עניין".