מעטים הם האמנים שזוכים למעמד של אגדה עוד בחייהם. עוד פחות מהם זוכים לחזות בהנצחה שלהם כגיבורי תרבות, ואפילו לקחת בה חלק. זה מה שהופך למיוחד את פרויקט "צאן ברזל", מיזם מוזיקלי ש"נועד להנציח את יצירותיהם של משוררים ופזמונאים שעיצבו את הפסקול של מדינת ישראל". בים של אלבומי פרויקטים שידענו בשנה החולפת, "צאן ברזל" בולט כמי שזוכה לאשרר את מעמדם התרבותי של שמות שעוד נמצאים איתנו, ובהם נפתלי אלטר, צביקה פיק ונתן כהן (לצד כאלה שאינם עוד, כמו עלי מוהר ואסי דיין). אם לשפוט לפי "יעלה ויבוא", האלבום הראשון בסדרה שמוקדש למשורר והפזמונאי יורם טהרלב, נראה שיש עוד למה לצפות.
לא קל לצמצם את היצירה של טהרלב לכדי אלבום אחד, ולכן הוא חולק לשניים. החלק הראשון מפגיש בין יצירות פופ מוכרות של הפזמונאי לבין קלאסיקות ארצישראליות, ממש כפי שהוא מפגיש בין מבצעים ותיקים לבין הדור החדש במוזיקה המקומית. גם מבחינת העיבודים מדובר בשעטנז סגנוני: פה פתיחה ראויה בדמות "עיניה קראו לי" בביצוע שלומי שבת שנשמעת אייטיזית (בכל זאת מדובר בלחן של אלדד שרים); שם ביצוע קלאבי של הזמרת אודיה ל"הביתה לחזור", כשהצמד גיא ויהל, שאמון על העיבוד ועל ההפקה המוזיקלית, מפגיש בין סינתיסייזר לגיטרה.
לירון עמרם נכנס לנעליה של חוה אלברשטיין ב"בשביל אל הבריכות", משאיר את הבוסה נובה ומוסיף מקולו הערב. עוד ביצועים נהדרים יש כאן ל"האוהבים את האביב" שהלחין שלום חנוך ומבוצע על ידי מוש בן ארי; פרשנות כמעט ביטלסית שמעניקה רוני אלטר ל"אינך יכולה"; שילוב של מקצב פופי וכלי מיתר של יונתן רזאל ל"חלקת אלוהים" (ששרה במקור רבקה זהר), ואפילו "מים מתוך הבאר" בביצוע מרומם של אלה לביא ואריק פיטרסון - שמזכיר לרגעים את "Mooth" של סנטנה.
גולת הכותרת של האלבום היא "אין אהבה אחרונה" בביצוע מרגש של קמה ורדי, נכדתם של נורית זרחי וטהרלב. טהרלב עצמו משתתף לצד הגעבטרון בשיר "לילות" שחותם את האסופה. החלק השני ייצא בהמשך, ואף הוא מסקרן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו