"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא ראינו את זה בא: רוצחו של ג'ון לנון מסביר מדוע ירה בו

מארק דיוויד צ'פמן, שירה בלנון בשנת 1980, עמד בפני ועדת שחרורים בכלא והסביר מה המניע למעשה • ההסברים והחרטה שהביע לא הרשימו את חברי הועדה, שדחו את בקשת השחרור שלו

,עודכן
0השמעה
ג'ון לנון. צילום: AP

בחודש דצמבר הקרוב יימלאו 45 שנים לרצח ג'ון לנון,שנורה בפתח ביתו בניו יורקעל ידי מארק דיוויד צ'פמן. לאחרונה עמד הרוצח, כיון בן 70, בפני ועדת שחרורים והסביר מה היה המניע למעשה הנתעב.

"זה היה בשבילי ורק בשבילי, לצערי, והכול היה קשור לפופולריות שלו" אמר צ’פמן, שכלוא בבית הסוהר גרין הייבן שבמחוז דאצ'ס, ניו יורק. "הפשע שלי היה אגואיסטי לחלוטין." כאשר נשאל על ידי אחד הנציבים מדוע רצה לרצוח את לנון, השיב: "כדי להיות מפורסם, כדי להיות משהו שאני לא".

מארק דיוויד צ'פמן. לא רוצה להיו מפורסמם,צילום: NYPD/HANDOUT

צ'פמן המשיך והסביר לחברי הוועדה: "הבנתי שאני לא חייב למות, אני יכול להיות מישהו שכולם מכירים. זה השפל אליו הגעתי", כך דווח ב"ניו יורק פוסט".

הוא תיאר בפני הוועדה את הרצח האכזרי וסיפר כי טס לניו יורק מהוואי חודשים קודם לכן, מתוך כוונה להרוג את האייקון לאחר שזיהה את עצמו עם הולדן קולפילד, הדמות הראשית בספר התפסן בשדה השיפון. צ'פמן, לדבריו, האמין שלנון הוא "מזויף".

המתנקש, שהיה בן 25 בשעת המעשה, ארב מחוץ לבניין באוקטובר והמתין ללנון - אך הוא לא הגיע. חודשיים לאחר מכן חזר, "לאחר שהדחף החל לבנות את עצמו שוב", אמר.

ג'ון לנון ויוקו אונו. נורה לעיניה,צילום: יחצ

"בבוקר של ה־8 בדצמבר פשוט ידעתי. אני לא יודע איך ידעתי, אבל פשוט ידעתי שזה יהיה היום שבו אפגוש ואהרוג אותו", סיפר. כשלנון יצא מהמכונית יחד עם אשתו יוקו אונו, צ’פמן ירה בו ארבע פעמים בגבו -שעות ספורות לאחר שלנון חתם לו על אלבום.

הוא נידון ל־20 שנות מאסר עד מאסר עולם. בשנים האחרונות מעביר צ’פמן את זמנו בלימודי תנ"ך בערבים, משחק כדורעף עם אסירים אחרים ונפגש עם אשתו גלוריה, לה הוא נשוי זה 46 שנים. הרוצח המורשע הביע חרטה על הרצח בכמה הופעות בפני ועדת השחרורים, כולל לאחרונה: "זה היה בן אדם," אמר בהתייחסו ללנון.

מארק דיוויד צ'פמן בשנת 2012,צילום: AFP/ New York State Department of Corrections

"והנה אני חי כל כך הרבה יותר זמן ממנו, ולא רק המשפחה שלו - גם החברים והמעריצים שלו - אני מתנצל על ההרס שגרמתי, על הייסורים שהם נאלצו לעבור. בזמן הפשע לא חשבתי על זה כלל, פשוט לא היה לי אכפת".

למרות ההתנצלות, הוועדה קבעה כי הוא חסר "חרטה אמיתית או אמפתיה משמעותית" כלפי הקורבנות. הוא יהיה זכאי לבקשת שחרור נוספת בשנת 2027. כיום, צ’פמן טוען כי היה מעדיף להתרחק מאור הזרקורים: "אני לא מעוניין כלל להיות מפורסם. תסתירו אותי מתחת לשטיח איפשהו. אני פשוט לא רוצה להיות מפורסם יותר - נקודה."

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר