בחודש דצמבר הקרוב יימלאו 45 שנים לרצח ג'ון לנון, שנורה בפתח ביתו בניו יורק על ידי מארק דיוויד צ'פמן. לאחרונה עמד הרוצח, כיון בן 70, בפני ועדת שחרורים והסביר מה היה המניע למעשה הנתעב.
"זה היה בשבילי ורק בשבילי, לצערי, והכול היה קשור לפופולריות שלו" אמר צ’פמן, שכלוא בבית הסוהר גרין הייבן שבמחוז דאצ'ס, ניו יורק. "הפשע שלי היה אגואיסטי לחלוטין." כאשר נשאל על ידי אחד הנציבים מדוע רצה לרצוח את לנון, השיב: "כדי להיות מפורסם, כדי להיות משהו שאני לא".
צ'פמן המשיך והסביר לחברי הוועדה: "הבנתי שאני לא חייב למות, אני יכול להיות מישהו שכולם מכירים. זה השפל אליו הגעתי", כך דווח ב"ניו יורק פוסט".
הוא תיאר בפני הוועדה את הרצח האכזרי וסיפר כי טס לניו יורק מהוואי חודשים קודם לכן, מתוך כוונה להרוג את האייקון לאחר שזיהה את עצמו עם הולדן קולפילד, הדמות הראשית בספר התפסן בשדה השיפון. צ'פמן, לדבריו, האמין שלנון הוא "מזויף".
המתנקש, שהיה בן 25 בשעת המעשה, ארב מחוץ לבניין באוקטובר והמתין ללנון - אך הוא לא הגיע. חודשיים לאחר מכן חזר, "לאחר שהדחף החל לבנות את עצמו שוב", אמר.
"בבוקר של ה־8 בדצמבר פשוט ידעתי. אני לא יודע איך ידעתי, אבל פשוט ידעתי שזה יהיה היום שבו אפגוש ואהרוג אותו", סיפר. כשלנון יצא מהמכונית יחד עם אשתו יוקו אונו, צ’פמן ירה בו ארבע פעמים בגבו -שעות ספורות לאחר שלנון חתם לו על אלבום.
הוא נידון ל־20 שנות מאסר עד מאסר עולם. בשנים האחרונות מעביר צ’פמן את זמנו בלימודי תנ"ך בערבים, משחק כדורעף עם אסירים אחרים ונפגש עם אשתו גלוריה, לה הוא נשוי זה 46 שנים. הרוצח המורשע הביע חרטה על הרצח בכמה הופעות בפני ועדת השחרורים, כולל לאחרונה: "זה היה בן אדם," אמר בהתייחסו ללנון.
"והנה אני חי כל כך הרבה יותר זמן ממנו, ולא רק המשפחה שלו - גם החברים והמעריצים שלו - אני מתנצל על ההרס שגרמתי, על הייסורים שהם נאלצו לעבור. בזמן הפשע לא חשבתי על זה כלל, פשוט לא היה לי אכפת".
למרות ההתנצלות, הוועדה קבעה כי הוא חסר "חרטה אמיתית או אמפתיה משמעותית" כלפי הקורבנות. הוא יהיה זכאי לבקשת שחרור נוספת בשנת 2027. כיום, צ’פמן טוען כי היה מעדיף להתרחק מאור הזרקורים: "אני לא מעוניין כלל להיות מפורסם. תסתירו אותי מתחת לשטיח איפשהו. אני פשוט לא רוצה להיות מפורסם יותר - נקודה."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו