ההצבעה על השתתפות ישראל באירוויזיון 2026 נדחתה לאמצע חודש נובמבר, על רקע הדיווחים על הפסקת אש מסתמנת באזור והאיום החריג של אוסטריה - מארחת התחרות הקרובה בווינה - לסרב לארח את האירוויזיון אם ישראל תודח, כך מדווח הערב (חמישי) העיתון האוסטרי "דר סטנדר".
לפי הדיווח, באיגוד השידור האירופי (EBU) מעדיפים להמתין להתבהרות המצב המדיני לפני קבלת החלטה רשמית. במקביל, על פי הדיווח, גוברים הקולות הקוראים לבחון מחדש את שיטת ההצבעה בתחרות, בעקבות טענות על "קמפיין ממשלתי ישראלי חסר תקדים" שהוביל, לטענת המבקרים, לעיוות בתוצאות ההצבעה.
על פי "דר סטנדר", כמה גופי שידור באירופהף, בהם תאגידי השידור בספרד, בלגיה ופינלנד, דורשים לפתוח בבדיקה רשמית של הצבעת הקהל ולשקול רפורמה מקיפה בשיטת הטלווטינג. זאת, לאחר שבאירוויזיון האחרון סיימה ישראל במקום הראשון בהצבעת הקהל עם 297 נקודות, אך רק במקום ה־14 בהצבעת השופטים.
על פי הדיווח, הזעם באירופה גבר בעקבות אותו "קמפיין ממשלתי חסר תקדים", שכלל פרסומות ממומנות בהיקף רחב במיוחד ברשתות החברתיות, שנועדו לעודד הצבעה לשיר הישראלי "New Day Will Rise" בביצוע יובל רפאל. לפי העיתון, חלק מהחומרים הופצו גם בשפות אירופיות שונות, תוך הדגשה כי ניתן להצביע עד 20 פעמים לכל אדם.
נזכיר כי מקור הטענות נובע, ככל הנראה, מחוסר הבנה באשר לאופן הפצת הקמפיין, שמומן במלואו מתקציב תאגיד השידור הישראלי ולא על ידי הממשלה, דרך לשכת הפרסום הממשלתית (לפ״ם), שהינה גוף סטטוטורי האמון על קמפיינים ציבוריים מטעם המדינה.
בדיווח ב"דר סטנדר" צוין כי טענות למניפולציות בהצבעות אינן חדשות לאירוויזיון. לאורך השנים עלו לא אחת חשדות לתיאום קולות בין שופטים ולניסיונות השפעה על הצבעת הקהל. כך למשל, בשנת 2013 נחשף כי אזרבייג’ן רכשה אלפי כרטיסי SIM קדם־משולמים לצורך הצבעות חוזרות משטחים שונים באירופה, וב־2022 אף בוטלו הצבעות של כמה מדינות ממזרח היבשת בעקבות חשד לתיאום בין חברי השיפוט. עם זאת, לפי הדיווח, הפעם מדובר במקרה חריג: לא בניסיון הסתרה או זיוף, אלא בקמפיין גלוי, ממומן היטב ומדוקדק ברמת היעד - מה שהופך אותו, בעיני מבקרי ישראל, לשאלה אתית ומוסרית ולאו דווקא משפטית.
במקביל, מדווח העיתון ההולנדי AD.nl כי גם אם תושג הפסקת אש בקרוב - היא לא תשפיע על החלטתה של רשת השידור ההולנדית AVROTROS לפרוש מהשתתפות באירוויזיון 2026 אם ישראל תישאר בתחרות: "החלטתנו התקבלה בקפידה ומתוך שיקול דעת, על בסיס העובדות שאומתו והאירועים הקשים של השנה האחרונה", אמר דובר הרשת. לדבריו, "הפסקת אש לא תשנה זאת".
עוד ציין כי הסבל האנושי ברצועת עזה, הפגיעה בחופש העיתונות ו"המעורבות של ממשלת ישראל בקמפיין הממומן" שליווה את אירוויזיון 2025 "שוקלים משקל רב בהערכה שלנו". ב־AVROTROS הדגישו כי רק בשנים הבאות, בהתאם לנסיבות, תישקל מחדש הצטרפות הרשת לתחרות.
לפי הדיווח, גם בספרד ובאירלנד נשמעו קולות נוקשים בעניין, כשבשתיהן הבהירו נציגי השידור הציבורי כי עמדתן כלפי השתתפות ישראל לא תשתנה גם אם תושג הפסקת אש.
הדחייה בהחלטה מעניקה מרווח נשימה קצר בלבד לפני העימות הבא סביב השתתפותה של ישראל בתחרות. האיום האוסטרי שלא לארח את האירוויזיון אם ישראל תודח, לצד הודעת התמיכה הפומבית של קנצלרי אוסטריה וגרמניה, שלפיהן ארצותיהם יפעלו לפרוש מהתחרות במקרה כזה, עשויים לשנות את מאזן הכוחות בדיון הצפוי בנובמבר. גורמים באירופה מעריכים כי הצהרות התמיכה הפומביות של וינה וברלין עשויות להניע גם מדינות “מתנדנדות” נוספות להתנגד למהלך - ובכך למנוע, לפחות לעת עתה, את הדחתה של ישראל מהבמה הגדולה בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו