המדינה שמתנגדת להחרמת ישראל באירוויזיון: "רק יעמיק את הקרע"

התמיכה בהשתתפות ישראל באירוויזיון 2026 בווינה מצד אוסטריה המארחת הולכת ומתרחבת. בסוף השבוע שיגרה שרת החוץ של אוסטריה, ביאטה מיינל-רזינגר, פנייה חריגה לשרי חוץ במדינות שהצהירוכי יחרימו את התחרותאם ישראל תיטול בה חלק, וקראה להימנע מהפיכת הבמה המוזיקלית לזירת סנקציות: "אני מודאגת מהאפשרות לקרע בין חברות איגוד השידור האירופי", כתבה. "זה רק יעמיק את הפילוג, יסתום את הגשרים לדיאלוג ולא יתרום דבר לשיפור המצב ההומניטרי בעזה או למציאת פתרון פוליטי".

קריאתה של מיינל-רזינגר מגיעה על רקע שורת הצהרות מצד גופי שידור במדינות שונות - שהחרפת המצב בעזה גורמת להםלדרוש את הדרת ישראלמהתחרות. ספרד, אירלנד, איסלנד, סלובניה והולנד כבר הודיעו כי ישקלו שלא להשתתף באירוויזיון אם ישראל תיקח בו חלק. בלגיה הצטרפה אליהן בהבעת תמיכה, גם אם לא בהצהרה רשמית. חלק מהמדינות אף השוו את המצב לזה של רוסיה, שהודחה מהאירוויזיון בעקבות הפלישה לאוקראינה, אך השוואה זו אינה מדויקת: בניגוד לישראל, ברוסיה איבדו גופי השידור הציבוריים את עצמאותם, ועל כן סולקה המדינה מאיגוד השידור האירופי עצמו.

במכתבה הדגישה שרת החוץ האוסטרית כי אף שהסבל ההומניטרי בעזה "לא ניתן להתעלמות", האירוויזיון אינו הזירה המתאימה להטלת סנקציות. לדבריה, הדרת ישראל או פרישה מהתחרות לא יתרמו להפסקת האלימות או לקידום פתרון, אלא רק יפגעו באחד המקומות הבודדים שנותרו באירופה למפגש בלתי אמצעי בין תרבויות, יוצרים וקהלים: "אירוויזיון נועד לחבר בין עמים דרך מוזיקה ואילו חרמות רק מחריפים את הפילוג. הם שוללים את האפשרות לדיאלוג - דווקא ברגע שבו הוא נדרש יותר מתמיד".

אל הקו התקיף של מיינל-רזינגר הצטרף גם סגן שר החוץ האוסטרי, זֶפּ שלהורן, שבחר מילים חדות אף יותר "חרמות תרבותיים הם מהלך טיפשי וחסר תועלת", אמר בראיון לעיתון המקומי "קורייר". לדבריו, "הם לא מקדמים שלום, לא מקרבים בין עמים, ולא משיגים שום דבר פרט לאותות מוסריים חלולים. זה פשוט לא עובד". שלֶהורן הוסיף כי אוסטריה תעמוד על שמירת אופיה של התחרות כפורום תרבותי נטול פוליטיקה, |גם אם המחירים לכך לא תמיד נוחים".

מנגד, לא כל הקולות באירופה הולכים באותו כיוון. שרת התרבות של פולין, מרתה צ'יינקובסקה, הביעה תקווה שארצה תימנע מלהשתתף באירוויזיון אם ישראל תיקח בו חלק - אך מיהרה להבהיר שמדובר בדעתה האישית בלבד. "אני מדברת כאדם פרטי, לא כשרה", אמרה בראיון לרדיו Tok FM והוסיפה: "קשה לי לשמוח ולהתרגש מאירוע כזה, כשברקע אנחנו רואים מה קורה באותה פינה של העולם". אף על פי כן, רשות השידור הפולנית טרם הביעה עמדה רשמית ולא ברור אם קריאתה האישית של השרה תתורגם להחלטה מעשית.

דווקא לאחר גל ההתבטאויות החריפות של מדינות מאיימות לפני כשבועיים, נראה שבשבוע האחרון המגמה מתחילה להתמתן. מדינות נוספות אמנם אינן מביעות תמיכה פומבית בהשתתפות ישראל, אך מצהירות כי אין בכוונתן לפרוש מהתחרות גם אם זו תיטול בה חלק. בין אלה ניתן למנות את צרפת, אחת מחמש הגדולות של האירוויזיון, ואת אוסטרליה, שמאז 2015 נוטלת חלק קבוע בתחרות. מבין חמש המדינות הגדולות שמממנות את האירוויזיון - גרמניה, בריטניה, צרפת ואיטליה - כולן קיבלו את מועמדות "כאן", תאגיד השידור הציבורי, כנציגת ישראל הרשמית לשנת 2026. ספרד, שהיא היחידה מבין החמש שהביעה כעת התנגדות, נותרה בעמדת מיעוט, וגם אם מדובר במדינה משמעותית בזירה האירוויזיונית - נכון לעכשיו אין רוב תומך ליוזמות החרם.

בשלב זה, נראה כי סוגיית השתתפותה של ישראל באירוויזיון 2026 עדיין רחוקה מלהיות סגורה. ב-4 וב-5 בדצמבר צפויות חברות איגוד השידור האירופי להתכנס בז'נבה לדיון מיוחד, שיכלול גם את נושא ההשתתפות הישראלית בתחרות. עד אז, במקביל להיערכות הרגילה לקראת האירוויזיון שייערך בחודש מאי בווינה, ימשיכו מאחורי הקלעים גם הלחצים, הפניות הדיפלומטיות והוויכוחים הערכיים, שיקבעו אם על במת התחרות יישאר מקום גם ליצירה הישראלית.