המרד האירופי נגד ישראל: מי תישאר, מי תפרוש, ומי עוד תצטרף?

מיום ליום מתרחשות עוד ועוד התפתחויות דרמטיות ומדאיגות בנוגע לעתידה של ישראל באירוויזיון הקרוב בווינה. ככל שגוברים הקולות הקוראים להדחתנו מהתחרות, גובר גם הספק: איך תיראה חגיגת 70 השנים של האירוויזיון, אם בכלל?

מספר מדינות, חלקן מהשחקניות המרכזיות בזירה וחלקן שחקניות משנה, הודיעו כי יפרשו מהתחרות אם תאגיד השידור הישראלי "כאן" ייטול בה חלק. מאידך, ישנן מדינות שבחרו דווקא להצהיר בקול רם: ישראל מוזמנת להשתתף ואנחנו לא הולכות לשום מקום. אחרות, כדרכן של דיפלומטיות ותיקות, ממשיכות לשבת על הגדר ולחכות לראות לאן נושבת הרוח. אז מי תומכת? מי מאיימת? ומי מתלבטת? עשינו לכם סדר.

המספרים והמשמעות: כשחצי גמר הופך לסימן שאלה

שנת 2026 אמורה להיות שנת חגיגה - 70 שנה לאירוויזיון. אלא שבין ההצהרות בעד, ההצהרות שכנגד והעמימות הדיפלומטית, ייתכן שהשנה הזו תיזכר דווקא בגלל שבר גדול. אם כל המדינות שמאיימות כיום לפרוש אכן יעשו זאת, ובייחוד אם יצטרפו אליהן מדינות נוספות, ייתכן מאוד שהתחרות תצטרך להסתדר בלי אחד מחצאי הגמר, תרחיש שלא קרה מאז שנת 2007, כאשר מאז 2008 ברצף מתקיימים שני חצאי גמר. המשמעות: פגיעה כלכלית קשה, גם באופי החגיגי שהתחרות מבקשת לשמר.

לעומת זאת, גורמים מקצועיים טענו בחודשים האחרונים בשיחות עם "ישראל היום" כי גם הדחה של ישראל תגרום נזק תדמיתי משמעותי ל-EBU מאחר שישראל עומדת בכל כללי ההשתתפות. בניגוד לרוסיה, למשל, שגופי השידור שלה איבדו את עצמאותם, תאגיד "כאן" עומד בכל הכללים.

בימים האחרונים נאלץ איגוד השידור האירופי (EBU) להגיב לפרסומים שלפיהם הוצע לישראל לפרוש מהתחרות השנה או להתחרות תחת דגל נייטרלי. בתגובה רשמית הבהיר האיגוד כי מדובר בפרסום שגוי, וכי לא העביר כל הצעה כזו ל"כאן".

אמנם ביולי פורסמה באיסלנד יוזמה של יו"ר רשות השידור המקומית, שקראה להפוך את נציגי ישראל ל"משתתפים עצמאיים" - ללא סמלים לאומיים ותחת דגל ניטרלי - אך באיגוד השידור האירופי הבהירו, כאמור, כי לא מדובר בהצעה שנשקלה בפועל.

התומכות: לא רבות, אבל כבדות משקל

נכון לעכשיו, דווקא מדינות מרכזיות בתחרות נחלצות להגן על השתתפותה של ישראל. אם לדייק, לא על ישראל כמדינה, אלא על תאגיד השידור הציבורי "כאן", כחבר מטעם ישראל באיגוד השידור האירופאי. במרכזן עומדת אוסטריה המארחת, שבסוף השבוע פרסמה הצהרה רשמית בעד השתתפות תאגיד "כאן".

מועצת המנהלים של התאגיד האוסטרי ORF אף הנחתה את מנכ"ל התאגיד לייצג את העמדה הזו בפני "איגוד השידור האירופי". אמנם ארבעה חברים שמזוהים עם השמאל במדינה נמנעו, אך ההצהרה הבאה עברה כלשונה: "מועצת המנהלים של ORF מברכת על ההשתתפות של חברת איגוד השידור האירופי מטעם ישראל באירוויזיון 2026 ומנחה את המנכ"ל לייצג ולתקשר עמדה זו לאיגוד השידור האירופי".

גם גרמניה, אחת מחמש המממנות הגדולות ביותר של התחרות, הביעה תמיכה לפי פרסום בטלגרף הבריטי. לפי אותו פרסום, גרמניה אף שוקלת לפרוש אם ישראל תודח, אך מאז נשמרת עמימות. איטליה, גם היא אחת מחמש הגדולות, הביעה עמדה דומה ותמיכה יש גם משווייץ, קפריסין, יוון ואזרבייג'ן. עוד מדינות, כמו נורווגיה, אוסטרליה, דנמרק, סן מרינו, פולין ומונטנגרו, הבהירו כי הן לא יפרשו, גם אם ישראל תשתתף, מתוך אמון בשיקול הדעת של ה-EBU.

במקביל, דווקא מהצד הבריטי נשמעה אמירה ברורה. זאת כאשר, הודיע תאגיד השידור BBC כי הוא לא מתכוון להצטרף לקולות הקוראים לחרם. מנכ"ל התאגיד, טים דיוויי, הבהיר כי "האירוויזיון מעולם לא היה על פוליטיקה - אלא חגיגה של מוזיקה ותרבות שמקרבת בין אנשים".

דיוויי דיבר בפני ועדה בפרלמנט הבריטי והתייחס לקריאות לחרם על ישראל. הוא אמר כי ה־BBC "מודע לחששות" סביב הנושא, אך הבהיר שהתאגיד יפעל בשיתוף פעולה עם איגוד השידור האירופי (EBU) - הגוף שמארגן את התחרות - ויכבד את החלטותיו. "עלינו לזכור שהאירוויזיון הוא לא זירה פוליטית אלא במה תרבותית", הוסיף דיוויי. "זו אמורה להיות חגיגה שמאחדת בין קהלים ומדינות דרך המוזיקה, ואנחנו נמשיך לראות בה אירוע תרבותי נטו".

גם מלטה הודיעה רשמית כי לא תצטרף לחרם. שר התרבות של האי הקטן, אוון בוניצ'י, הבהיר בראיון ל־Times of Malta כי בניגוד לגל המדינות האירופיות שמאיימות לפרוש אם ישראל תתמודד, מלטה רואה באירוויזיון מקום לדיאלוג תרבותי. "אני מאמין שהאירוויזיון הוא מקום לדיאלוג", אמר, והוסיף כי למרות שהוא "מבקר לחלוטין את מעשי ממשלת ישראל", תרבות צריכה להיות "המרחב הבטוח שבו מתקיים תמיד שיח".

המתנגדות: אולטימטום על השולחן

כאן הסיפור הולך ומסתבך. מספר מדינות כבר הודיעו כי יחרימו את התחרות אם ישראל תשתתף. לא יתלבטו, לא יחזרו בהן ולא יעמידו תנאים - פשוט יפרשו. המשמעותית שבהן היא ספרד. מועצת המנהלים של RTVE, רשות השידור הספרדית, העבירה החלטה כי לא תשתתף באירוויזיון 2026 אם ישראל תיקח בו חלק. זאת ברוב של עשרה קולות מול ארבעה מתנגדים ונמנע אחד, ובכך הפכה לסמן הרשמי הראשון מבין מדינות ה־Big Five, המממנות הגדולות של האירוויזיון, שנוקטת בצעד חד וברור כלפי השתתפות ישראל.

פרישה של אחת מהמממנות הגדולות עלולה לזעזע את היסודות הכלכליים של האירוויזיון. יחד איתה, גם אירלנד, איסלנד, סלובניה והולנד הודיעו כי יפרשו, חלקן באופן רשמי וחלקן באמצעות הצהרות לתקשורת בלבד. ההחלטה הרשמית באשר להשתתפות ישראל תתקבל רק בדיון שיתקיים בתחילת חודש דצמבר, שאמור לעסוק בהדחת ישראל מהתחרות, אך לפי ההודעה של אותן רשויות שידור, אם ישראל תשתתף - הן בחוץ.

הולנד נחשבת לרשות שידור עוצמתית שמרבה להתנגח ב-EBU, במיוחד מאז פרשת ההדחה של נציגה יוסט קליין ("Europapa") מהגמר בתחרות במאלמו ב-2024. בבלגיה, שם האחריות על שידור התחרות נעה בין הפלמים לוואלונים, רשות השידור הפלמית הודיעה השנה כי לא תשדר את האירוויזיון אם ישראל תשתתף. אחריות השנה בידי הוואלונים, שצפויים לשבת על הגדר עד דצמבר.

הניטרליות והמתנדנדות: שקט זמני לפני הסערה

מספר מדינות שומרות על שתיקה רועמת. בשוודיה, פינלנד, מלטה ופורטוגל שומרים כרגע על עמימות וממתינים להחלטה של איגוד השידור האירופי. רשות השידור השוודית אישרה ל"ישראל היום" כי הנושא נמצא בבחינה. קשה להאמין ששבדיה, שיאנית הזכיות לצד אירלנד, תפרוש. גם בצרפת, מדינה נוספת מהגדולות בתחרות, טרם נמסרה הצהרה ברורה.

ומה לגבי השאר?

רשויות שידור רבות בהן של גיאורגיה, קרואטיה, סרביה, אוקראינה, ליטא, לטביה, לוקסמבורג ואסטוניה, לא פרסמו הצהרות פומביות, אך לא נראה שיש להן כוונה לפרוש, בטח שלא בגלל השתתפות ישראל. אלבניה הודיעה כי השתתפותה בתחרות מוטלת בספק, אך לשם שינוי לא בגלל ישראל, אלא בשל המצב הכלכלי הקשה שבו נתונה רשות השידור המקומית.